שלום וברכה
זו שאלה עדינה ורגישה, בשל העובדה שמדובר באחריות שיש לנו לכל הקשורים בה: גם לכיתה ולכלל התלמידים, וגם לבחור בו מדובר. אין אנו רשאים להתעלם מכלל החובות החינוכיים שיש לנו.
כרקע כללי לסוגיות אלו כדאי להכיר את מאמריו של הרב יהודה זולדן הי"ו על הנושאים האלה, ובתוכם "ומי שהיה רבו כועס עליו, מבעיט בו ויוצא – הוצאת תלמיד ממסגרת תורנית".
נקודת המוצא של סוגיות מעין אלה היא שבראש ובראשונה אנו מנסים למלא אחר המחויבות הכפולה – לא להתחיל בפתרון של גורמי סמכות או דרישה בתקיפות, כי אם לבחון האם מוצו האפשרויות לנהל דיאלוג עם ההורים, ולהטמיע את העובדה שלא מדובר ב"שובב", כי אם בבעיה מאוד קשה.
ברם, אם המהלך הזה מוצה ולא הצליח – בוודאי שמותר לפנות בתביעה כזו, וזאת משתי סיבות: גם בשל העובדה שהאחריות שלנו לכלל קודמת להתייחסות לאדם הפרטי, דבר המתבאר יפה בסדרו של ספר במדבר – כדאי לקרוא על כך כאן: קישור.
הסיבה השניה היא שלעולם קודמת זכות הנפגעים לזכות הפוגע.
בשל העובדה הזו, כשאין ברירה, זהו הדבר הנכון לעשות. לזכור כמובן כי גם אז קיימת לנו מחויבות לדאוג לבחור עצמו, ולהתאים לו את המסגרת שתחלץ ממנו את המיטב.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת: