תלונה על מטריד מינית – חובה ציבורית או תלויה ברצון הנפגע?

שאלה:

שלום לרב, אני מפקד טרי בצה"ל. עם כניסתי לתפקיד קבלנו תדריך בנוגע להטרדה מינית. לפי מה שהוסבר לנו במקרה שהנפגע אינו רוצה להתלונן אסור לנו לטפל בנושא, ולא לאף גורם אחר. ללא יוצא מהכלל. השאלה שמטרידה אותי היא האם זה מוסרי? יתכן והנפגע מאוים ולכן אינו מתלונן. האם אין לנו אחריות כחברה לטפל בנושא? ומה שיותר חמור בעיני, עם כל הכבוד לשמירת פרטיותו של הנפגע הרי יש חשש סביר שהפוגע יפגע שנית. כיצד זכות הפרט לאנונימית גוברת? כמובן, שצריך לעשות כל מאמץ לשמירה על זכותו של הנפגע לאנונימיות. אבל, האם אין לנו כחברה אחריות למנוע את הנפגע הבא? האם היא אינה גוברת? אני חייב להגיד שזה נשמע לי בלתי מוסרי בעליל.

תשובה:

שלום וברכה

יישר כוח על האחריות ועל הרגישות לשאלה חיונית זו.

הסוגיה היא אכן סבוכה מאוד בשל העובדה שכמו בהרבה דילמות אתיות – על השולחן נמצאים שיקולים שונים ומנוגדים: אין אנו יודעים עד מהי טובת הנפגע – האם להתלונן במקומו ולחשוף אותו לפגיעות ברמות שונות (למן זיהויו ועד לדברים חמורים יותר), או להפך, חשוב כל כך שתהיה הכרה בפגיעה בו; אין אנו יודעים במערכת השיקולים של נפגעים תיאורטיים עתידיים מול טובת הנפגע (בהנחה ששתיקה היא טובתו) – מהי העוצמה של כל אחד מהמקרים האלה, ועל כן צד זה גובר או צד אחר; ועוד.

אדגיש כי התשובה שלי היא תשובה מוסרית/הלכתית, ואילו לייעוץ משפטי או פיקודי צריך לפנות למקור אחר. אולם אני בספק אם אלה הוראות הצבא, וגם מבחינה שטחית (אני מדגיש היא שטחית) ההוראה של "אסור לטפל" נאמרה כלפי הדרג הפיקודי, אך לא כלפי נציגי היוהל"ם או מהו"ת. לכן, הדבר הראשון שאני מציע הוא לברר מהם בדיוק ההוראות של הצבא. כאמור – התשובה שלי אינה כפופה להוראות הצבא.

יש כמובן להבחין כיצד המידע הגיע אליך? אם הגיע אליך מידע דרך המתלונן, אולם הוא 'השביע' אותך שלא לספר – רק במצבים קיצוניים מאוד מאוד מותר לך למעול בהבטחה זו. המידע הזה הוא שלו, הוא יכול היה לא לשתף אותך, הוא הפקיד אותו בידיך, וחובת הסודיות היא קרובה להיות מוחלטת. רק במצבים מובהקים של סכנה קרובה לוודאית אפשר לחרוג מכך, אולם אלו מצבים נדירים.

לעומת זאת, אם המידע עליו לא הגיע אליו דרכו, כאן צריך להפעיל שיקול דעת, של טובת הפרסום כנגד הפסדה, והישגי העברת התלונה כנגד הפגיעה באדם הנפגע. בוודאי שהחובה שלנו לטפל בנושא היא גדולה מאוד, ובדיוק כפי שכתבת – חשש לכך שהפוגע יפגע שנית. ולכן,  צריך לבחון את כל המרכיבים: רמת הסיכון, עוצמת הפגיעה, הנזק שייגרם למי שפגעו בו, הנזק העלול להיגרם אם יימנע טיפול במקרה הזה וכדו'.

נקודת המוצא הראשונית היא טובת הנפגע. הנפגע הוא החלק הוודאי בסיפור, בעוד שנפגעים עתידיים הם תיאורטיים, ולא ברור כלל שיתרחש. על כן, צריך קודם כל לפעול לטובתו. הדרך הטובה ביותר היא להעניק לו את כל הגיבוי ואת כל העזרה והתמיכה – לדווח על כך, להתלונן ולהוביל את המאבק. הוא ראוי להכרה גם על כך שהמעשה נעשה, גם על כך שהוא חמור, וגם על כך שלא הוא אחראי לכך אלא הפוגע. אולם, אם הוא מתנגד לכך בכל תוקף, נקודת המוצא (שאינה בהכרח נקודת הסיום, וראה להלן), שעושים כרצונו. אם לא עושים כך – אפשר שאנחנו הופכים להיות חלק מהאלימות המופנית נגדו, למרות רצוננו החיובי, בשל העובדה שאנו כופים עליו דבר מה שהוא אינו רוצה בו. מעבר לכך, אפשר שייגרם לו נזק עצום – בין ממשי ובין נפשי. צריך גם לזכור כי פעמים רבות הנזק הגדול ביותר יהיה כאשר זה שהתלוננו עליו לא יטופל בגלל סרובו של הנפגע להתלונן, ושווה בנפשך איזה משקל מוטל עליו בשל כך.

אולם, אנחנו לא יכולים לשקוט ולשתוק במצבים כאלה, וצריכים לבחון כל אפשרות להתמודד עם הבעיה הספציפית כאשר אנו מגינים מאוד על הנפגע. על רקע זה צריך לבחון את כל מה שאפשר לעשות למרות זאת. למשל, להתלונן על הפוגע בלי שהנפגע ייחשף (לא תמיד זה אפשרי, וצריך מאוד מאוד להיזהר); פחות מכך – לדווח על כך שזה קורה ביחידה, בלי להצמיד את הדיווח לאדם מסוים, כדי שתהיה התמודדות כללית עם התופעה; לחפש כל דרך כדי שפגיעות כאלה לא יימשכו.

החריג היחיד לכך הוא במצבים בהם מדובר על פגיעה שהיא גם חמורה מאוד, והיא גם סדרתית, וברמה גבוהה מאוד של סיכוי שהיא תתרחש. בדרך כלל אין מצבים שאנו יודעים עליהם, אולם אם זה כך – מדובר במצבים חריגים שאין לנו ברירה אלא לעשות זאת.

כאמור, אני ממליץ לבדוק היטב את פקודות הצבא, כי אני מניח שהן קרובות למה שכתבתי כאן.

כל טוב ושוב יישר כוח

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

שאלות נוספות

האם מותר לעזוב את הארץ זמנית לצורך פרנסה ושלום בית?

כיצד לנהוג עם בדיקת חמץ, ביטול חמץ ושריפה חמץ במידה וטסים לחו"ל לפני פסח?

בעבודה שלי אוכלים חמץ בפסח—האם אני צריך לבקש מהם להפסיק?!

חזרה לתפקוד ציבורי לאחר פגיעה מינית: זכויות, תנאים ומי אחראי להערכת המסוכנות?

האם יש כפרה לאדם שפגע מינית בתוך הקהילה?

איך להתמודד עם חילוקי דעות עם ההורים בנושא חינוך הילדים לפי ההלכה?

האם מותר לשקר לכבוד פורים?

התנהלות בקבוצות וואטסאפ: גבולות השיח מול חובת האחריות

עוד בצהר לאתיקה

מאמרים

מי רוצה לגור ליד עבריין מין?

סרטונים

קדושה בצלחת: המשמעות המוסרית של דיני הכשרות

הרב יובל שרלו

סרטונים

השפעת הבינה המלאכותית על תחומים רבים בחיינו

בינה מלאכותית - תמונה של רובוט לאתר

סרטונים

האתגר ההלכתי עם הבינה המלאכותית

הרב יובל שרלו

סרטונים

השינויים החברתיים הסוציולוגיים בעידן הטכנולוגי

סרטונים

קיימות העולם וסביבתיות, זה לדתיים?

סרטונים

השתלת איברים לאור שינויים טכנולוגיים וחברתיים

מאמרים

היכן קם העם היהודי

סרטונים

אתיקה תקשורתית: עקרונות אתיים והלכתיים

סרטונים

פרשת צו: אם טועים, משלמים?!

סרטונים

חירות או מסחר: פסח, שבת, Big Fashion גלילות – מאיזו מצרים אנו יוצאים?

מאמרים

הרב שרלו: "יהיה קשה מאוד להצדיק את המשך תפקודו של ראש החטיבה היהודית"

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?