בית » שאלות » המרחב הציבורי » שאלות אתיות ביחס להתפשטות נגיף הקורונה

שאלות אתיות ביחס להתפשטות נגיף הקורונה

שאלה:

שלום לכבוד הרב, זו כנראה לא תהיה השאלה הראשונה שקיבלת בנושא. אני שולחת את השאלות בשלב שההתפשטות בישראל מתחילה לגדול ועדיין לא ברור מה עומד לקרות.
1. האם בקרב רבנים יש מחשבה על לצמצם תפילות בציבור? אני מאמינה שהדבר יקרה אם מימדי ההדבקה יגדלו, אבל האם כרגע לא מדובר גם בפיקוח נפש? האם לא כדאי להקדים תרופה למכה? (למשל באיטליה בכנסיות עושים זאת רק עכשיו, וזה כבר מאוחר מדי, כמובן לא רק בגלל מקומות תפילה, אבל בכל זאת). מה דעתך בנושא? מה דעת ההלכה אם ישנה?
2. עזרה – מדינות רבות בעולם איבדו שליטה על המחלה. איטליה היא דוגמה. קראתי מכתב של רופא משם שאמר שהם לא עומדים בעומס והם יודעים שאנשים מתים להם כי הם פשוט לא מצליחים להשתלט על הכל. האם ראוי שמדינת ישראל תעזור במצב הזה, כמו שאנו עוזרים בהרבה מקרים הומניטריים אחרים? או שעדיף שנתמקד כרגע בעצמנו? ומה אם המחלה תגיע לעזה – זו לא איטליה, אנחנו הכי קרובים אליהם, יש שם המון אנשים חפים מפשע – האם יהיה עלינו לעזור להם, במידה וגם כאן המחלה תתפשט לממדים שיהיה קשה לעמוד בהם? בנוסף, מה דעתך המוסרית בנוגע למנהיג חמאס למשל שיהיה חולה? האם יהיה עלינו לטפל בו? (זה נוגע כמובן לא רק לקורונה)
3. מה בעיניך אנחנו כציבור יכולים לעשות טוב יותר? לשמור על שפיות ולהתמודד עם הקשיים האלו? איך אפשר להיות ערבים זה לזה בתקופה קשה כמו זו, שאולי כל אחד בה צריך לדאוג לעצמו?
אני שואלת בעיקר מתוך דאגה ושאלות רבות שעולות לי בנושא, ובטוחה שעוד יעלו בהמשך, אז כל אמירה בנושא, גם אם לא שאלתי עליה, תוכל כנראה להרגיע מעט. בתודה רבה, וכמובן רק בריאות בעז”ה לכל עם ישראל.

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

יישר כוח על השאלות.

על רובן אנו עונים בצורה מסודרת באתר של צהר לאתיקה, אבל גם כאן יש חשיבות לדיון, ונענה בקיצור לשאלותייך הטובות:

א. יש מחשבות על צמצום תפילה בציבור, אולם צריך לזכור גם את הנזק שיש בכך, כגון: הכנסה לחרדה, ביטול אורח החיים הרגיל, החוסן המוענק דווקא מהאמונה וכדו’. על כן, צריך לשקלל את הכל ביחד. ובשעה שאכן תרדנה ההוראות הכלליות לרזולוציה כזו של איסור התכנסות – אני מעריך שכל הרבנים יתמכו בצמצום ואפילו ביטול חובת התפילה במניין. ברם, בינתיים יש גם הרבה מאוד דברים שניתן לעשות, כגון: היגיינה בבית הכנסת, זהירות מנישוק ישיר של ספר תורה ומזוזות, מניעת חיבוקים ולחיצות ידיים וכדו’.

ב. אנחנו חייבים לעזור גם לעולם כולו. העיקרון של “עניי עירך קודמים” מלמד כי אמנם המחויבות שלנו היא קודם כל לעצמנו, אולם המילה “קודמים” מלמדת שאין אנו מבטלים את החובה שלנו לסייע לאחרים. זוהי עמדה עקבית ושיטתית ביחס לסוגיות רבות, וראי לדוגמה כאן, וגם כאן. קשה כמובן לכמת במדויק את האחוזים, אולם זה צריך להנחות אותנו. כאשר מדובר על רשעי אומות העולם – זה יותר מורכב. אם יש בכך סיכון לעצמנו – אין אנו משחיתים כל כך את הרגש המוסרי בהתמסרות להציל אויב נורא על ידי סיכון עצמי. אם מדובר ללא סיכון עצמי – זה כבר יותר מורכב, בשל עקרונות רפואיים כלל עולמיים. ייתכן ונעסוק בכך בהקשר מסודר.

ג. מחשבות ראשונות על מה שאנחנו יכולים לעשות כציבור – ראי את מה שפרסמנו כאן, ובסרטון קצר

כל טוב ושמחת עולם

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים