בית » שאלות » המרחב הציבורי » רפורמת ההגירה של טראמפ

רפורמת ההגירה של טראמפ

שאלה:

היי,  
לאחרונה פורסמה רפורמת ההגירה של הנשיא טראמפ שעיקרה קביעת קריטריונים חדשים להגירה על בסיס השכלה, כישורים ויכולות אישיות שיתרמו למשק האמריקני.  
יש להניח שהקריטריונים הללו יועילו לחברה האמריקאית, אך האם הם מוסריים?  
אני לא שואל דווקא על מדינת ישראל המחויבת לכל יהודי, אלא שאלה כללית יותר, האם מדינה יכולה להכניס קריטריונים תועלתניים שכאלה? האם בני אדם אינם שווים?  
האם זה אתי?  
האם למסורת היהודית יש עמדה בנושא?  
האם חברה אנושית (לאו דווקא מדינה) יכולה לקבוע מי ראשי להיות חלק ממנה, או שכל מי שמוכן לקבל על עצמו את חוקי המקום חובה לקבל אותו?  
אשמח מאד למקורות 

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

השאלה שאתה עוסק בה היא אחת מהסוגיות הדרמטיות ביותר שהעולם עוסק בה היום. ההגירה היא אחת התופעות המשמעויות ביותר בתולדות האנושות המתרחשת בימינו, וככזו יש לה משמעויות לכיוונים שונים – בין בדבר גורלם של המהגרים, שלעתים הם פליטים של ממש, ובין בדבר גורלן של המדינות, הזהויות הלאומיות ואולי אף עצם הקיום. צריך ללמוד הרבה כדי להיות מסוגל להתמודד עם כל המשמעויות של התופעה, ובין השאר גם את הנושאים האתיים הקשורים בכך. מטבע גודלה של הסוגיה ועוצמתה – יש גם עמדות אתיות שונות ביחס אליה. אנסה לייצג את מה שנראה לי כעמדת הפרשנות המתאימה ביותר לתורה. כמובן שהדברים ייכתבו כראשי פרקים, ואם תרצה לפתח יסוד מסוים – נשמח.

א. ישנה זכות בסיסית להגדרה לאומית. מותר לחברה להגדיר את עצמה, לדאוג לקיומה, להגן על משאביה וכדו׳. זהו היסוד האתי של התורה כולה, שנוסח בדברי חכמים ״שלך קודם לשל כל אדם״, ו״חייך קודמים לחיי חברך״. אין מדובר באגואיסטיות, אלא ביסוד העמוק ביותר של עצם הקיום, ועצם ההכרה בלגיטימיות של הקיום. 
ב. זכות יסוד זו של החברה אינה מעניקה לה זכות אתית להיות אטומה למצוקות ולקשיים של מי שנמצא מחוצה לה. הנביא הגדיר כך את עוונה הגדול של סדום: ״גאון שבעת לחם, ושלוות השקט היה לה, ויד עני ואביון לא החזיקה״. מדבריו, ומדברי המשנה באבות, עולה שבסדום הייתה מדיניות של הגנה על אוצרות הטבע ושכונת היוקרה שלהם, ויצירת מערכת חקיקה קשוחה שנועדה למנוע את בואם של זרים.
ג. לא זו בלבד, אלא שמפשוטו של מקרא עולה שדווקא אנחנו – שהיינו זרים ומעונים בארץ מצרים – צריכים להכיר בסולידריות שצריכה להיות בין כל הסובלים והמעונים. 
ד. לכן, המקור העיקרי אינו זז ממקומו, ומותר לחברה לקבוע מי רשאי להיות חלק ממנה, ומי מוזמן ליהנות מפירותיה, אך אסור לחברה להתעלם ממצוקות אלה שנמצאים מחוצה לה, ויש לה אחריות לעשות את אשר ביכולתה (המוגבלת) כדי למלא אחר אחריות זו ומבט כלל עולמי זה.
ה. חוקי ההגירה אפוא צריכים להיבחן לאור עקרונות אלה, ולראות האם הופרה האחריות כלפי האנושות, או שהם חלק מההגנה על הקיום העצמי. 


כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Thumbnail image credit


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד