רופא שמתנגד לפונדקאות לקהילת הלהט”ב – חורג מגבולות חופש הביטוי?

שלום וברכה

אין ספור פעמים כתבנו על החשיבות העליונה של חופש הביטוי וחופש הדיבור. בראש ובראשונה מדובר בזכות בסיסית של האדם – שהחרות שלו להביא את עולמו לרשות הרבים היא זכות יסוד. אולם למעלה מכך, החברה היא זו שזקוקה לכך שלא תהיה הארץ כולה שפה אחת ודברים אחדים. היכולת לפרוץ לעולמות חדשים, לחשוב מחוץ לקופסה, להתפתח וכדו׳ – תלויה בחופש המחשבה ובחירות הביטוי של היחיד.

על כן, נקודת המוצא היא שהחברה צריכה ללכת כמעט עד הקצה בעידוד חיוני של אלה שחושבים אחרת להביע את עמדתם ולאתגר אותה.

האם יש לכך גבול? בוודאי. אין ערך מוסרי שאין לו גבול, וחופש הביטוי אינו חל על עמדות גזעניות קיצוניות, קריאות לאלימות, תביעה לשלילת זכויות אדם וכדו׳. אולם צריך ללכת הכי רחוק שאפשר כדי לא להשתמש בגבולות האלה. 

האם הגניקולוג חרג מגבולות אלה?

אני חייב לקרוא את דבריו במקור. שכן מהקטע הקטן המצוטט לא ברור על מה הוא מערער: על הפונדקאות בכללה, על פונדקאות דווקא לחד מיניים, על תשלום המדינה, ועוד. אי אפשר לסמוך על אתר עיתונות המתמצת מאמר. איני יודע גם מפני מה הוא הוזמן לבירור – האם בגלל עמדתו האישית, או האם בגלל כתיבת מאמר בחזות מדעית המביעה את עמדותיו הפרטיות, ומה היחס לאחרים העושים זאת ועוד ועוד.

כדי להסיר ספק איני מתייחס כעת לעמדות עצמן. אני בוחן רק את השאלה האם עורכי ״רפואה״ חייבים להכיל את העמדות האלה, וכדי לענות על שאלה זו אני חייב לראות את כל הפרטים במדויק. אולם אני מתרשם כי אכן הקריאה לבירור מסכנת את חופש הביטוי ואת חוסנה של החברה שקרואה להתמודד גם עם עמדות שאינן נוחות בעיניה.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

• פונדקאות: דילמה אתית כבדת משקל
• האם חופש הדיבור הוא ללא גבול?