יישר כוח על השאלה החשובה מאוד, והמעלה סוגייה סבוכה מאוד לדיון.
ומדוע סבוכה ?
נקודת המוצא היא שדברים שאת אומרת צודקים מאוד. עיקרון יסודי בדברי התורה הוא “לא עמוד על דם רעך”, ואסור לנו לאפשר ניצול של בני אדם. גם כאשר לא מדובר על “רעך” במובן הלאומי של הדברים – אנחנו צריכים להיות חלק ממאבק עולמי בכל עוול, שכן זוהי דרכו של אברהם אבינו, עוד לפני שבכלל הוקם עם ישראל, ועליו נאמר “ושמרו דרך ד’ לעשות צדקה ומשפט”. מאוחר יותר באו חז”ל וקבעו כי כל מי שבידו לתקן ואינו עושה זאת – למעשה הופך להיות שותף לעוול.
ברם, כאן נמצאת בדיוק הבעיה. ראשית, הבנת חוקי הכלכלה העולמית מסובכת מאוד, ומניסיוננו למדנו כי דווקא אלה שביקשו לעשות מהפכות גדולות (קומוניזם לדוגמה) הפכו להיות עושי העוולה הגדולים ביותר; שנית, כלל לא ברור שאם נחרים את המוצרים האלה אנחנו עושים טובה לעובדים שם, שכן אפשר שהתוצאה היחידה תהיה שהם יפוטרו מחוסר עבודה, ומצבם יהיה קשה יותר. אלו רק שתי דוגמאות המדגימות את הבעייתיות הגדולה של הדברים.
מה אפוא נכון לעשות? כשיש מאבק מרוכז, וכשברור כי הוא אינו מתנהל כתוצאה מאינטרסים של המתחרים, אלא מרצון אמיתי לשיפור התנאים – זהו השלב שבו צריך להיות חלק ממנו, בדיוק מהנימוקים שכתבת למעלה. אנחנו גם צריכים לתמוך בחיזוק כוחות בינלאומיים הפועלים כדי לקדם את ההתייחסות לבני אדם כבעלי צלם א-לוהים, ולא לאפשר ניצול מכוער שלהם. הלוואי.
כל טוב ושוב יישר כוח
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר