שלום וברכה,
יישר כוח על האחריות המוסרית ועל הרצון להקפיד בהלכה:
נקודת המוצא היא שאסור לאדם לקבל כסף שאינו מגיע לו נגד רצונו של הנותן. אנחנו צריכים לעשות מאמצים רבים כדי שלא לעשות דבר שיעניק לנו כסף שאינו שלנו. במקרה הזה – אתה עשית את שנדרש ממך, ויישר כוח על כך שלא מנעת את עצמך מלדווח על כך. אולי ראוי לעשות משהו נוסף – ראה להלן.
ברם, אם הנותן בנה מערכת בה האדם אינו יכול להימנע מלקבל את הכסף הזה, כמו במקרה הזה, האחריות נופלת על הנותן ולא על המקבל. זה מעין ״יאוש בעלים״ שהמדינה לעתים מקיימת, כדי לקיים נוהל מתוקן ומסודר של משכורות. הדבר דומה במעט, לא זהה, לאבדה מדעת, שמותר לאדם לקחת אותה למרות שיש בה סימן.
על כן, מה שאתה צריך לעשות הוא לכתוב מכתב למשרד החינוך, לתאר את מה שאירע, ולשלוח אותו לאגף כוח אדם, ומכאן והלאה אינך צריך לעשות דבר.
בכך מתאזנות שתי החובות: הראשונה – לעשות את מה שניתן כדי שלא לקבל חס ושלום כסף שלא מגיע לנו; השניה – לזהות מתי האחריות על כך נמצאת על המערכת, ולהבין כי לעתים המערכת עצמה בונה דרך מסוימת שיש בה נזילות וליקויים, אבל זו הדרך האופטימלית שהיא מצאה כדי לנהל את הדברים.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
- קראו עוד על יחסי עובד מעביד
