שלום וברכה
זוהי ההזדמנות והאתגר האמיתי לשנות את המצב.
אתה מתאר מצב בו שמירת מצוות הוציאה אותך ממסגרת החחים הטבעיים ובריאים. זה נכון בתחילת הדרך, ולעיתים אנו נכנסים לתיבת נוח, ומסתגרים מפני המבול המתרחש בחוץ, עד שאנו מתארגנים על עצמנו ומסוגלים לצאת החוצה. עכשיו הגעת למצב זה, ועומדות בפניך אפשרויות אין ספור. חלקן כהתקדמות אישית שלך, וחלקן כשליח לרומם ולתקן את העולם (רק היזהר שלא תיהפך לנודניק או לטרחן שהחברה תתרחק ממנו בשל כך).
על כן: ניתן להתנדב ולהיות חלק ממעשה צדקה וחסד (תוכל למצוא כתובות של גופים הזקוקים לכך באתר החופש שבנתה ישיבת פתח תקווה ב'כיפה'); תוכל דווקא לחזור אל החברים ולתקן את המצב, או אפילו להציע לעיתים ללמוד יחד או להקים תפילה במניין עם כולם; תוכל ללמוד לעצמך; תוכל ללמוד על עצמך; זו הזדמנות לקרוא ספרים טובים – הן היסטוריים והן רומאנים – המקדמים את הנפש ואת ידיעתה; תוכל למשוך את השיחות בצ'אטים לכיוונים בונים וחיוביים; תוכל למצוא חברים שעברו את אותן חוויות שלך, ולהתרועע איתם; תוכל ליצור ועוד הרבה דברים פתוחים לפניך.
אין מטרת התורה להפוך את החיים למשעממים ומדכאים. יש גם שעות כאלה, וזו חלק מהעקידה שאדם עוקד מעצמו על מזבח ד' אלוקיו. ברם, בוודאי אין זו המטרה, והמטרה היא לשוב על החיים והשמחה, ולפעול בתוכם. זו אחת השליחויות הגדולות שאתה יכול ליטול בהן חלק
כל טוב ובהצלחה
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
