שלום וברכה
יישר כוח על השאלה המרתקת.
שתי סוגיות עיקריות מביאות לחובה ההלכתית לבחון את ענייני צער בעלי חיים בגידול היום:
א. הגידול התעשייתי של היום הוא שונה לחלוטין מזה שהיה תקין בעבר. צפיפות הגידול, ההזנה האינטנסיבית, התאורה המתמדת וכדו׳ – זה לא היה העולם שבו גודלו בעלי החיים באלפי השנים האחרונות. בשל כך, יש חובה הלכתית לבחון את המציאות האחרת, ולקבוע את עמדת ההלכה.
ב. אנחנו השתנינו. פוסקי ההלכה משתמשים בנימוקים שלא היו בעבר, כגון ״טובת הילד שלא נולד״ כאשר הם עוסקים בשאלת ההפריה; או לדוגמה ביטול העבדות של בני אדם וכדו׳. העולם מתקדם מבחינה מוסרית, וההלכה קובעת את עמדתה ביחס להתקדמות זו, והדבר מגיע גם לעולמם של בעלי החיים. זה לא שינוי של הגויים – זה שינוי שעם ישראל עושה במסגרת היותו חלק בלתי נפרד מהאנושות. אסור לו לאמץ באופן אוטומטי כל גחמה מחודשת, ומאידך גיסא אסור לו לדחות באופן אוטומטי כל התקדמות מוסרית שקיימת באנושות, אלא לבחון את הסוגיה. זו לא אופנה – זו מהות הקיום ! זו לא מידת חסידות אלא מהות ההלכה, המחויבת ל״ועשית הישר והטוב״.
אתה צודק לחלוטין שזה לא יכול להיות השיקול היחיד. בכל מקום בו כתבתי על הנושא התייחסתי גם להיבטים הכלכליים, ולתזכורת המתמדת כי אין לטשטש את ההבדלים בין בני אדם ובין בעלי החיים, וחייבים להתייחס לסוגיה גם מצד החובה שלא להעלות את מחיר הביצים בצורה פוגענית, להתחשב בפגיעה במגדלים וכדו׳. כל אלה הם שיקולים רלוונטיים מאוד, אולם לא בלעדיים.
אשמח אם תקרא את https://ethics.tzohar.org.il/?p=3424 על פעולותיה של צהר בתחום תעשיית הבשר. לאור זה תבין שלדעתי מה שצריך לעשות הוא לשבת מסביב לשולחן עגול, שבו יעלו כל ההיבטים של הסוגיה, למן החשיבות ההלכתית של צער בעלי חיים ועד לחשיבות ההלכתית והאנושית של קיום המין האנושי בכבוד, וביחד לגבש דרך שכל הצדדים המחייבים אותנו מבחינה מוסרית יבואו בהם לידי ביטוי.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
להרחבה:
