צער בעלי חיים למול פרנסה

שאלה:

שלום,
אבי מגדל כבר שנים תרנגולות המטילות ביצים. ומזה עיקר פרנסתו. בשנים האחרונות ישנה מגמה שלתקן תקנות שעניינם להסדיר את תנאי החיים של התרנגולות.
רציתי לשאול, במשך אלפי שנים גדלו תרנגולות ואף אחד לא הגדיר תנאי חיים. כל עוד שלא היתה אכזריות ההלכה לא התערבה ולא קבעה כמה שטח צריך לתת לכל תרנגולת. להפך, ממה שקראתי היתה העדפה ברורה של המגדל שצריך להתפרנס שלא לפגוע בפרנסתו.
בשנים האחרונות אני שומע שרבנים אומרים שבגלל צער בעלי חיים צריך להגדיל את השטח של התרנגולות 
איך זה יכול להיות שמשהו שעד לפני 100 שנה היה מותר הופך פתאום לאסור. למה? בגלל שהגויים החליטו לרחם על תרנגולים יותר מאשר על בני האדם שמגדלים?
למה אני צריך להוציא כסף רב כדי להתאים את עצמי לאופנה המוסרית שהשתנתה?
איך אפשר להגיד שזו חובה על פי ההלכה (מעבר לחובה לשמור על החוק אותו מחוקקת הכנסת)?
נראה שרבנים מקשיבים לאופנה המוסרית העכשווית ואומרים שכך זה על פי ההלכה.
אם הייתי שואל את החפץ חיים לפני 100 שנה הוא גם היה אומר שצריך להעדיף את זכויות התרנגולים על פני העלות הרבה שאני צריך לשלם.
מהגידול פרנסתי. איך אפשר לחייב אותי להוציא כסף כדי לקיים מידת חסידות?
יסלח לי הרב שהארכתי אבל זה מציק לי מאד. זה בכלל על פי ההלכה?
תודה לכבודו על ההתייחסות
אשמח מאד למקורות כדי שאבין

תשובה:

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה המרתקת.

שתי סוגיות עיקריות מביאות לחובה ההלכתית לבחון את ענייני צער בעלי חיים בגידול היום:
א. הגידול התעשייתי של היום הוא שונה לחלוטין מזה שהיה תקין בעבר. צפיפות הגידול, ההזנה האינטנסיבית, התאורה המתמדת וכדו׳ – זה לא היה העולם שבו גודלו בעלי החיים באלפי השנים האחרונות. בשל כך, יש חובה הלכתית לבחון את המציאות האחרת, ולקבוע את עמדת ההלכה.
ב. אנחנו השתנינו. פוסקי ההלכה משתמשים בנימוקים שלא היו בעבר, כגון ״טובת הילד שלא נולד״ כאשר הם עוסקים בשאלת ההפריה; או לדוגמה ביטול העבדות של בני אדם וכדו׳. העולם מתקדם מבחינה מוסרית, וההלכה קובעת את עמדתה ביחס להתקדמות זו, והדבר מגיע גם לעולמם של בעלי החיים. זה לא שינוי של הגויים – זה שינוי שעם ישראל עושה במסגרת היותו חלק בלתי נפרד מהאנושות. אסור לו לאמץ באופן אוטומטי כל גחמה מחודשת, ומאידך גיסא אסור לו לדחות באופן אוטומטי כל התקדמות מוסרית שקיימת באנושות, אלא לבחון את הסוגיה. זו לא אופנה – זו מהות הקיום ! זו לא מידת חסידות אלא מהות ההלכה, המחויבת ל״ועשית הישר והטוב״.
אתה צודק לחלוטין שזה לא יכול להיות השיקול היחיד. בכל מקום בו כתבתי על הנושא התייחסתי גם להיבטים הכלכליים, ולתזכורת המתמדת כי אין לטשטש את ההבדלים בין בני אדם ובין בעלי החיים, וחייבים להתייחס לסוגיה גם מצד החובה שלא להעלות את מחיר הביצים בצורה פוגענית, להתחשב בפגיעה במגדלים וכדו׳. כל אלה הם שיקולים רלוונטיים מאוד, אולם לא בלעדיים.

אשמח אם תקרא את https://ethics.tzohar.org.il/?p=3424 על פעולותיה של צהר בתחום תעשיית הבשר. לאור זה תבין שלדעתי מה שצריך לעשות הוא לשבת מסביב לשולחן עגול, שבו יעלו כל ההיבטים של הסוגיה, למן החשיבות ההלכתית של צער בעלי חיים ועד לחשיבות ההלכתית והאנושית של קיום המין האנושי בכבוד, וביחד לגבש דרך שכל הצדדים המחייבים אותנו מבחינה מוסרית יבואו בהם לידי ביטוי.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

להרחבה:

מאמרים נוספים בנושא

לב בחול

מאמרים

לחשוף או להסתיר? האתיקה של עולם השידוכים

מאמרים

להחזיר אותם עכשיו

מאמרים

לא תעשו עוול במשפט

מאמרים

כשדבר ה' סותר את המוסר הפנימי

כפות ידיים של ילד אוחזות בשתיל

מאמרים

לא עבודה זרה: איכות הסביבה צריכה להיות חלק מהעולם האמוני היהודי

מאמרים

כלכלה אנושית: דווקא בשעת משבר חובה לבחון שיקולים אנושיים ומוסריים

מאמרים

השד ברח מהבקבוק: האדרת העמדות הקיצוניות עלולה לקרוע אותנו

אדם מפנה אצבע מאשימה

מאמרים

איך ניגשים להאשמות כלפי הרב טאו?

עוד בצהר לאתיקה

לב בחול

מאמרים

לחשוף או להסתיר? האתיקה של עולם השידוכים

מאמרים

להחזיר אותם עכשיו

מאמרים

לא תעשו עוול במשפט

מאמרים

כשדבר ה' סותר את המוסר הפנימי

כפות ידיים של ילד אוחזות בשתיל

מאמרים

לא עבודה זרה: איכות הסביבה צריכה להיות חלק מהעולם האמוני היהודי

מאמרים

כלכלה אנושית: דווקא בשעת משבר חובה לבחון שיקולים אנושיים ומוסריים

מאמרים

השד ברח מהבקבוק: האדרת העמדות הקיצוניות עלולה לקרוע אותנו

אדם מפנה אצבע מאשימה

מאמרים

איך ניגשים להאשמות כלפי הרב טאו?

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?