צמצום התחבורה הציבורית בגלל הקורונה – אפליה?

שלום וברכה

שעת חרום היא אכן השעה המורכבת ביותר לשמירה על כללים אתיים, ובשמה אפשר לעשות עוולות גדולות. לכן, צריך לבדוק היטב האם החלטה מסוימת היא הכרחית, מידתית, ואם היא לא פוגעת פגיעה חמורה הרבה יותר בנושאים אחרים.

השיקולים שאת מעלה הם נכונים מאוד – ולכן כאמור חייבים לבדוק אותה היטב.

הבעיה היא שאנחנו לא אנשי מקצוע. מאנשי המקצוע אנו שומעים כי האוטובוסים הם סכנה עצומה להדבקה, כי נמצאים ביחד במקום סגור קבוצה של אנשים ביחד לאורך זמן. לכן יש נחיצות, כחלק מהפעולה להקטנת הקבוצות הנפגשות, שלא יהיו אוטובוסים. זה לא ניסיון ללכת לכיוון החזקים, אלא כנראה חוסר ברירה.

אם אכן זה כך, על אף כל הכאב, וחרון האף שזה עלול ליצור – כנראה שזו החלטה חיונית. אולם את צודקת שצריך לבדוק כל דרך כדי להקל על אלה שאינם יכולים להרשות לעצמם מונית, וחייבים להגיע ממקום למקום.

כל טוב ותקווה לימים טובים יותר

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

• סערת הקורונה – כל התוכן מבית צהר לאתיקה
• האם לוותר לספורטאים על הבידוד?