פרסום שמות החולים בקורונה – חובת הפרט או חובת הכלל?

שאלה:

כתבתם באתר שצריך לפרסם לציבור את שמות החולים בקורונה, ורציתי לשאול על מי מוטלת החובה הזו? האם על היחיד או על החברה? מדוע שהמדינה לא תעשה את זה? זו אינה חובתה המוסרית כלפי הציבור? איך יכול להיות שתרבות של זכויות הפרט השתלטה עלינו גם על חשבון בריאות הציבור?

תשובה:

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה האחראית.

נתחיל בהצגת הדילמה: בד בבד, עם החובה להגן על הציבור, צריך לזכור כי לפרטיות ולאינטימיות יש מעמד די גבוה ("הולך רכיל מגלה סוד"), אך הן גם בעלות משמעויות יותר רחבות: לא היינו רוצים שלשלטון יהיה הרגל שהוא יכול לעשות לאזרחים ככל שירצה ויסבור שנכון לעשות. גם זה היבט אתי מאוד חיוני של הסוגיה, כדי שלא יתקיים בו "לבלתי רום לבבו מאחיו".

ואף על פי כן, נראה שאתה צודק, ובמצב זה קיימת חובה לדאוג לבריאות הציבור, והיה ראוי שיידעו כולם מי חולה. זה מחייב גם את החברה לא להתייחס לחולים כאשמים ופושעים, וגם לא כמצורעים, אלא כאתגר חברתי רחב המחייב את כולנו גם לפעול לטובתם ולדאוג להם, ועל ידי כך לרכך את משמעות הפרסום.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

רב ראשי יבחר ע"י הציבור. הוא אינו ממונה או מונחת

מגילת אסתר

מאמרים

פסק הלכה מיוחד: כיצד לחגוג את פורים בצל המלחמה?

מאמרים

הרב יובל שרלו על מסקנות הוועדה לחקר אסון מירון: "לעולם צריך המקרה הבא לעמוד לנגד עינינו"

מאמרים

להתכלל ולא להיפרד

מאמרים

הרב יובל שרלו על סערת פרס ישראל: רק כך לא ניתן לטרור לנצח

עוד בצהר לאתיקה

מאמרים

רב ראשי יבחר ע"י הציבור. הוא אינו ממונה או מונחת

מגילת אסתר

מאמרים

פסק הלכה מיוחד: כיצד לחגוג את פורים בצל המלחמה?

מאמרים

הרב יובל שרלו על מסקנות הוועדה לחקר אסון מירון: "לעולם צריך המקרה הבא לעמוד לנגד עינינו"

מאמרים

להתכלל ולא להיפרד

מאמרים

הרב יובל שרלו על סערת פרס ישראל: רק כך לא ניתן לטרור לנצח

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?