שלום וברכה
יישר כוח על העיסוק בסוגיות חשובות אלה.
נראה לי כי אין ״עמדה יהודית״ מובהקת בשאלה זו, שהלוא עצם מפגשה של היהדות עם השלטון הדמוקרטי נעשה בשלב מאוד מאוד מאוחר, והמקורות הקדומים שלנו לא כל כך עוסקים בנושאי שלטון בכלל, כך שקשה ללמוד הרבה מאוד דברים מכך.
הרעיון של פרסום עושי מצווה הוא לטובת עושי המצווה. לכן, אם היינו יודעים שאכן האינטרס של רוב המצביעים הוא שיפרסמו את עצם העובדה שהם באו להצביע – אולי היה נכון לחשוב על כך.
אולם, בשל שתי סיבות אני סובר שלא כך הוא המצב. ראשית, אחוזי ההצבעה הגבוהים יחסית מלמדים על כך שההצבעה היא הנורמה, וממילא לא מדובר על פרסום חריגים עושי מצווה, ולכן לא בורר לי מה האינטרס של המצביעים.
סיבה שניה היא שזה נותן עוד כוח לשלטון, או לגורמים אחרים שיעשו במידע הזה שימוש, שהוא לא בהכרח לטובת המצביעים. אני נרתע ממתן כוח מכל סוג במקום בו לא צריך אותו. גם מבחינה הלכתית, מחד גיסא ההלכה נותנת כוח גדול מאוד למלך, אבל אפילו בתקופת המלוכה היה כוח זה מוגבל, גם מבחינה מעשית (כרם נבות), וגם מבחינה תפישתית (המלך חייב לפעול לשם שמיים בלבד).
על כן, אני מציע לא לעשות את זה. אדגיש שוב שזו לא עמדה שניתן לטעון שהיא עמדה ״יהודית״ דווקא.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
כתיבת תגובה