בית » שאלות » המרחב הציבורי » פרסום שם ותמונה של חולה בקורונה

פרסום שם ותמונה של חולה בקורונה

שאלה:

נכון להיום לא מפרסמים את שמו ותמונתו של מי שחולה בקורונה. כתוצאה מכך מכניסים לבידוד אנשים שלא היו חייבים להיות. האם זה מוסרי? האם צנעת הפרט של החולה גוברת על הסבל של מי שנמצא בבידוד חינם? מה הבושה הגדולה בזה שמישהו חולה קורונה שצריך להסתיר זאת מן הציבור בכל מחיר?
ערכי זכויות הפרט תמיד גוברים? מה אומרת היהדות?

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה.

במפגש שבין עקרונות צנעת הפרט ושלום הרבים וזכותם שלא להיכנס לבידוד – נראה שאכן קודמת הזכות של האחרים על פני צנעת הפרט של היחיד.

בעיקר, בדיוק כפי שכתבת, בשל העובדה שזה שהוא חולה בקורונה אינו בהכרח אשמתו, ואפשר שאף הוא נדבק שלא באחריותו, ולכן אין בכך בושה גדולה.

אולם, כפי שכתבנו כאן – גם כאשר יש היתר לפרסם, ואולי אפילו חובה לפרסם, לימד אותנו החפץ חיים כי מבחינה מוסרית צריך גם להקפיד על כך שהדבר ייעשה בדרך הראויה: שהפרסום יהיה לשם שמיים ולא לשם ניצול הזדמנות, שבאמת יהיה צורך בכך כי נכנסו לבידוד הרבה אנשים, שהוא יהיה מידתו והמינימום הנדרש, ולבדוק בכל מקרה האם הדבר עלול לגרום נזק נוסף ומיותר.

וכשעושים זאת בדרך הראויה – עושים את הדבר הנכון מבחינה מוסרית והלכתית.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד