פרסום החלטות היועץ המשפטי

שלום וברכה

את התשובה לשאלה זו אני כותב כתשובה אתית ולא פוליטית. אני מתעלם לחלוטין מההקשר של הבחירות עכשיו, וכותב תשובה עקרונית שאמורה להיות נכונה תמיד, בכל יועץ משפטי, בכל מועמד לבחירות וכדו'.
א. אין ספק שהפרסום פוגע במועמד. ברם, אי-פרסום פוגע הרבה יותר בבוחרים, שכן הם עומדים לבחור מועמד שאין הם יודעים את אחד הנושאים העיקריים ביותר לגביו, והוא האם הוא בדרך להיות מועמד שיעמוד לדין. בבחירות – חובתם של הבוחרים לדעת קודמת לזכותו של המועמד. מה שחשוב מאוד להדגיש לבוחרים הוא שמדובר במכתב לקראת שימוע, בכך שהשימוע עשוי לשנות את התמונה כולה, בכך שהעמדה לדין אינה אומרת הרשעה, בכך שהעמדה לדין אינה מחייבת התפטרות וכדו' – ועל ידי כך הציבור ייחשף לכל המשמעויות של הדבר. אם היועץ המשפטי לא היה מפרסם את מכתבו הוא היה פוגע פגם אתי גדול בבחירות. שער בנפשך מה הייתה תחושת הבוחרים אם לאחר שהם בחרו במועמד מסוים – מתברר להם כי הייתה כוונה להעמידו לדין, אך היא הוסתרה מפניהם !
ב. לכן, דווקא בגלל הציווי של "והייתם נקיים מד' ומישראל" היועץ חייב לפרסם את החלטתו. 
ג. צריכה להיות מגבלה – אדרבא, שתיקבע בחוק מגבלה כזו, ואז היה תהיה אוניברסלית, לכל מועמד לבחירות. דיון אתי צריך להתנהל לא לאור מקרה מסוים, אלא כעמדה עקרונית, בין אם מדובר במי שתומכים בו ובין אם מדובר ביריב פוליטי. אני אכן חושב שהיה נכון לפרסם לפני סגירת הרשימות, כי גם זה אינטרס של הבוחר, ואפשר שזה צריך להיות התאריך הקובע שיוחלט בחוק, ואז לא יהיה צורך בדיון הזה. 
ד. אתה צודק שהיועץ המשפטי לממשלה הוא גם אדם, יש לו דעה פוליטית, ואפשר שהיא משפיעה עליו. ברם, לא ברור לי מה אתה מציע, וכיצד הבעיה תיפתר אחרי הבחירות, או בכל מועד אחר. אין לנו אלא לתבוע מכל אחד מאתנו לעשות כל מאמץ להיות נקי מד' ומישראל, אולם אין לנו דרך אחרת מאשר לקבל הכרעות, שכן אם כל הזמן נטען שאף אחד לא יכול לקבל הכרעות כי אפשר שהוא מוטה פוליטית – נהיה כנראה במקום הרבה הרבה יותר גרוע.
כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר