בית » שאלות » המרחב הציבורי » פסילת מיכאל בן ארי

פסילת מיכאל בן ארי

שאלה:

לאחרונה החליט היועץ המשפטי לממשלה לפסול מיכאל בן ארי מלהתמודד בבחירות.  

האם זה הגון בשעה שהוא מאשר את בל”ד (שתומכת ומזדהה עם אויבי המדינה, ועם רוצחי ילדנו, ושמנהיגה בגד וסייע לאויב בזמן מלחמה) הוא פוסל אדם שדעותיו מתונות בהרבה מדעותיהם. האין פה משוא פנים?  

האם זה אתי כשפוסלים יהודים מלרוץ לכנסת וקובעים שהם גזעניים, ואילו ערבים שמביעים את אותן דעות (רק מהצד השני) אם לא גרועות מהן אין נפסלים מלרוץ לכנסת? האין בכך אפליה לטובת המיעוט הערבי?  

איפה חופש הביטוי? האם עמדה שאינה מוצא חן בעיני המיינסטרים מותר להשתיק אותה?  

האם דעה שקוראת לקיים את מה שכתוב בתורה שרק מי שמכיר בשלטון בלעדי של ישראל על הארץ, ומקבל על עצמו את 7 מצוות בני נח מותר להשאירו, זו דעה שאסור להשמיע בציבור? 

ובכלל, מה בדיוק השתנה, הרי בן ארי היה חבר כנסת. איך אפשר לטעון שכעת הוא פסול ואילו בפעמים הקודמות הוא היה כשר? 

חשוב לי לשמוע את דעתכם, דווקא בגלל שאתם מבטאים את קולה של היהדות שכה חסרה בציבוריות הישראלית. 

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

אני נזהר מאוד שלא להיכנס למפלגתיות, ולכן אענה רק לנקודות העקרוניות בשאלה החשובה הזו: 
 
א. באופן כללי, אסור שיהיה משוא פנים, ובמקום בו יש משוא פנים חייבים מבחינה אתית לא להסכים לכך. לגבי השאלה האם יש במקרה הזה משוא פנים – צריך לקרוא היטב את המקומות בהם הביעו את עמדתם, ולראות, ואם יש משוא פנים צריך להילחם נגדו. 
ב. אני מתקשה לקבל את ההנחה הסמויה בשאלה והיא שהיועץ המשפטי של מדינת ישראל מעדיף ערבים על פני יהודים, ולכן נראה לי שהשאלה העקרונית בסוגיה זו מורכבת יותר מאשר אתה מתאר אותה. 
ג. עמדתי ביחס לחופש הביטוי ידועה, ונכתבה פעמים רבות, והיא שיש ללכת הכי רחוק שאפשר בתחום חופש הביטוי. רק לאחרונה כתבתי זאת שוב. אולם אחד העקרונות היסודיים ביותר באתיקה הוא שאין עיקרון אתי שהוא נכון ללא גבול. גם לחופש הביטוי יש גבול, אם כי כאמור – הוא צריך להיות מוצב הכי רחוק שאפשר. 
ד. העובדה שדעה מסוימת כתובה בתורה שבכתב אינה הופכת את הדברים באופן אוטומטי לדעה ראויה. יש תורה שבעל פה, יש מסורת, יש המשך. מי שיקרא היום להוציא עין לכל מי שמוציא עין – אפשר שלא יהיה זכאי לחופש דיבור; מי שיעמוד היום מול נאנסות ויטיח בהן כי למעשה לא מגיע לאנס כל עונש, חוץ מתשלום מסוים לאביהן, והן תתחתנה איתו – אפשר שלא יהיה זכאי לחופש. אני מדגיש את המילה “אפשר”, ואיני עוסק בסעיף זה בחופש הדיבור עצמו, אלא בכך שמי שמבקש להעתיק את התורה כפי שהיא לעולם בו אנו חיים כופר למעשה בתורה שבעל פה ובמסורת חכמי התורה לדורותיה. 
ה. כאמור, איני מתכוון להתייחס במסגרת האתיקה לחבר כנסת זה או אחר.


כל טוב ,

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Thumbnail image credit


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד