בית » שאלות » אתיקה רפואית » פונדקאות: האם, הילד והמשפחה שמנגד

פונדקאות: האם, הילד והמשפחה שמנגד

שאלה:

רציתי לשאול בנוגע לפונדקאות. האם זה מוסרי? האין בזה החפצה של האישה?  
האין חשש שאוכלוסיות חלשות יסכימו להיות פונדקאית בגלל מצוקה? 
ומה בנוגע לטובה הילד? הן טובת הילד הנולד שיסתירו ממנו מי היא אמו יולדתו, והן לגבי ילדים אחרים של אותה יולדת שרואים את אמם כרחם המשרתת משפחה אחרת?! 
באילו תנאים זהו מעשה ראוי? 
 
ועוד שאלה, נניח שהפונדקאית תחזור בה, ותדרוש שהילד שייוולד יישאר אצלה. מתוך איזו תפיסה מוסרית אפשר לקחת ממנה זכות טבעית זו (שהיא בוודאי יותר חזקה מכל הסכם עליו חתמה הפונדקאית)? 

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה הרגישה והאחראית.
סוגיית הפונדקאות אכן שייכת לעולם הדילמות האתיות, בו יש מפגש של שיקולים מגוונים לכאן ולכאן. העלית באופן מדויק את השיקולים נגד פונדקאות, גם את אלה הנוגעים בטובת האם, וגם את אלה הנוגעים בטובת הילד; ניתן כמובן להוסיף להם גם שיקולים אתיים, וגם שיקולים הלכתיים, שאינם מתלהבים מהנדסת יוחסין, ויש בהם גם מחלוקות רבות בנושא מיהי האם המוכרת על פי ההלכה וכדו’.
ברם, כדרכם של דברים, יש גם נימוקים לצד השני, ובעיקר שני סוגים: חלק מהם נוגע דווקא באוטונומיה של האישה; בחרות שלה לבחור להיות פונדקאית; בכך שכלל לא ברור שהעובדה שאוכלוסיות חלשות תשמשנה כפונדקאיות היא רעה (שהלוא זו דרך לפרנסה שהן זקוקות לה); שהסכנה של אוכלוסיות חלשות קיימת גם במקצועות נוספים, ואתיקה חייבת לפעול לאור כללים קוהרנטיים; וכדו’.
סוג שני של הנימוקים מעלה את המצוקה הגדולה של הזוגות חשוכי הילדים, שזו הדרך היחידה שלהם לממש את הורותם.
מה עושים ? 
יש שני סוגים של החלטות אתיות. ראשונה בהן היא הכרעה – צריך להכריע איזו עמדה מבוססת יותר בטיעוניה, ולהכריע לכיוונה באופן מוחלט. במקרה שלנו – ניתן להכריע כי פונדקאות אסורה בכל תנאי ובכל מצב, לאור הנימוקים שהבאת בדברייך. ניתן גם להכריע לצד השני, ולראות בפונדקאות הסכם חוזי בין בני אדם חופשיים, ולהתיר כל סוג של פונדקאות. גם זו הכרעה אפשרית.
אולם בדרך כלל, בדילמות אתיות מורכבות הולכים בדרך של הסדרה, לאמור: מותחים את הקו במקום מסוים. במקרה שלנו: ראשית, מתירים פונדקאות רק במצבים שאין לזוג שום דרך אחרת ללדת, ומדובר בצורך חיוני; שומרים על זכויות הפונדקאית בקפדנות, וגם קובעים גבולות גיל, מצב אישי, ילדים משל עצמה וכדו’; שלישית, יוצרים תהליך בו זכויות כל הצדדים מוגנות וכדו’. הבעיה בהסדרה היא שמדובר בשאלה מתמדת האם מתחנו את הקו במקום הנכון, או שצריך להיות אוסרים יותר או מתירניים יותר, וזהו דיון שאינו פוסק. מאידך גיסא, פעמים רבות דווקא הליכה בדרך זו משקללת את הנימוקים לכל הצדדים.
באופן עקרוני, נראה לי כי החוק בישראל וכללי ועדת הפונדקאות יצרו את המציאות האופטימלית. הייתי חבר פעיל שנים רבות בוועדת הפונדקאות, ובאופן עקרוני אני חושב שעשינו טוב בשקלול של כל הנימוקים.

לגבי השארת הילד אצל הפונדקאית: כאן ההכרעה הבסיסית היא אחרת מזו שציינת. הילד נוצר מהגנטיקה של האם המיועדת, לא של הפונדקאית, והיא בבחירתה החופשית חתמה על חוזה מחייב. בכל חוזה אנחנו פוגעים ב’זכות הטבעית’, וזה נכון גם ביחס לרכוש, לחוזה עבודה וכדו’. על כן, איני מוצא מקום להרחיב את האפשרות שהפונדקאית תוכל להשאיר אצלה ילד שלא נוצר ממנה.

כל טוב, ושוב יישר כוח 

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת בנושא:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Thumbnail image credit


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד