עניי עירך קודמים בעידן המודרני

שאלה:

שלום,

כרגע אני מסיים התמחות בתשלום ואני רוצה לתת חלק מפרנסתי לצדקה. מצד אחד, אני מכיר את המושג החז"לי של "עניי עירך קודמים". מאידך אני מאד מתרגש מהפילוסופיה של פיטר סינגר שנקרא אלטרואיזם יעיל (Effective Altruism).

הוא מניח שיש חוב לכל אדם לתת את כספו לגמ"חים המועילים ביותר בעולם. לתפיסתו, אדם צריך לחקור באינטרנט ולמצוא את הגמ"ח שיכול להציל הכי הרבה חיים עם כספו (יש לו אתר שמדרג גמ"חים).

בדרך כלל, גמ"חים אלו נמצאים במקומות רחוקים באפריקה, אבל יש לו טיעון חזק- וכי למה אתן צדקה לעזור קצת לעניי עירי, במקום לפרנס רשתות יתושים או אוכל ומים באפריקה שיכולים להציל הרבה אנשים?!

מסקנתי הייתה לתת חצי ממתנותיי לעניים בעירי, ולתת החצי השני לגמ"חים מועילים באפריקה. יש לי שתי שאלות: ראשונה, האם מושג "עניי עירך קודמים" נועד לאנשי עירי ממש, ליהודים עניים או לגמ"חים יהודים שעוסקים בצרכי ציבור ואמונה? שנייה, האם מסקנתי עולה יפה בעיני ההלכה?

תשובה:

שלום וברכה

יישר כוח על המגמה והרצון להיות שותף במעשה הצדקה והחסד. 

היסוד הגדול של "עניי עירך קודמין" הוא חשוב מאוד, שכן הוא מתחשב גם ביסודות האנושיים ביותר של קירבה, של אחריות קהילתית וכדו'. חז"ל יצקו אותו כאחד היסודות המשפיעים על שיקול הדעת.  ברם, כמו כל הכללים שבעולם – הוא לא היחיד הקיים והנמצא במערכת שיקול הדעת. מולו בוודאי עומדים כללים נוספים, שאחד מהם הוא שקלול הצרכים של עניי עירך מול פיקוח נפש של אחרים (גם על כך יש מחלוקת תנאים, וראה משנה נדרים פ ע"ב והגמרא עליה). אנו מכירים דברים דומים במשניות המדברות על קדימות בטיפול רפואי, וגם שם כתבו פוסקים רבים מאוד שמדובר באחד השיקולים, ולא ביחיד.

זה נכון גם ביחס לכלל של פיטר סינגר, שיש היבטים נכונים בדבריו, אולם זה לא כלל מוחלט. הלוא אני מקווה שהוא עצמו יודה שאם הבן שלך חס ושלום חולה במחלה לא מסוכנת, ויש לך כסף להציל אנשים באפריקה ממות או לשפר את איכות החיים של הבן שלך – ראוי שתטפל בבן שלך.

לאמור: יש מפגש של כללים שונים, שצריך לשקלל ביניהם. אין אלגוריתם הלכתי שיכול לתת תשובה מדויקת, ולכן נכון יהיה לחלק ולתת גם לזה וגם לזה.

ובכלל, כיום המושג "עירך" הוא מסובך יותר להגדרה, בעידן שבו ההקשרים שלנו אינם רק גיאוגרפיים, אלא גם קהילתיים וירטואליים וכדו'. הדבר מחזק עוד יותר את העובדה שיש שיקולים שונים שצריך לשקלל, וכלל ידוע הוא ש"אחוז בזה, וגם מזה אל תנח ידך", במידת האפשר.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

שאלות נוספות

חוסך לחתונה ודורש הנחה מהישיבה – הוגן?

האם מותר שיכאב לנו שאדם אוכל חמץ בפסח או שזו בעיה מוסרית?

אין תלמידים בביה"ס במלחמה – האם זה גזל לחתום נוכחות מבלי לעבוד?

להעביר רב־קו לחבר – חיסכון לגיטימי או גזל?

בעבודה שלי אוכלים חמץ בפסח—האם אני צריך לבקש מהם להפסיק?!

אם אסור להשקיע בחברה לא מוסרית – למה לקנות ממנה?

האם למכור את הדירה לחברה לשיקום נפגעי נפש בידיעה שזה יזיק לשכנים?

האם מחובתי ההלכתית לתת חלק בירושה לבתו של בעלי המנוח – גם אם החוק פוטר אותי?

עוד בצהר לאתיקה

מאמרים

משא ומתן באמצעות שימוש בבינה מלאכותית

מאמרים

קבורה וקיימות במדינת ישראל: קריאה להגברת הקבורה ה"רוויה" בדרכים מגוונות [נייר עמדה]

סרטונים

מה עושים כשהמלחמה חוזרת איתו הביתה?

מאמרים

צלם א-לוהים מול 'הקופסה השחורה': מותר האדם בעידן האלגוריתם

מאמרים

החזון שמעבר למשבר: כיצד נטיעה לטווח ארוך תבטיח את קיום האומה?

מאמרים

חברותא, לא סמכות!

מאמרים

דברים שרואים משם רואים גם מכאן

מאמרים

אתגרי עולם התורה וההלכה בעידן הבינה המלאכותית

מאמרים

מ"פתח לשטן" לחובה מוסרית: השינוי הדרמטי ביחס הציבורי למוות

מאמרים

בין האדם לאלגוריתם: יסוד האחריות בעולמה של תורה בעידן הבינה המלאכותית

מאמרים

מלכודת ההכללה: למה הפסקנו להקשיב והתחלנו להאשים את העדה כולה?

סרטונים

האם הבינה המלאכותית מאיימת על הדת? הרב שרלו בראיון לערוץ הכלכלה

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?