בית » שאלות » המרחב הציבורי » עניי עירך קודמים בעידן המודרני

עניי עירך קודמים בעידן המודרני

שאלה:

שלום,

כרגע אני מסיים התמחות בתשלום ואני רוצה לתת חלק מפרנסתי לצדקה. מצד אחד, אני מכיר את המושג החז”לי של “עניי עירך קודמים”. מאידך אני מאד מתרגש מהפילוסופיה של פיטר סינגר שנקרא אלטרואיזם יעיל (Effective Altruism).

הוא מניח שיש חוב לכל אדם לתת את כספו לגמ”חים המועילים ביותר בעולם. לתפיסתו, אדם צריך לחקור באינטרנט ולמצוא את הגמ”ח שיכול להציל הכי הרבה חיים עם כספו (יש לו אתר שמדרג גמ”חים).

בדרך כלל, גמ”חים אלו נמצאים במקומות רחוקים באפריקה, אבל יש לו טיעון חזק- וכי למה אתן צדקה לעזור קצת לעניי עירי, במקום לפרנס רשתות יתושים או אוכל ומים באפריקה שיכולים להציל הרבה אנשים?!

מסקנתי הייתה לתת חצי ממתנותיי לעניים בעירי, ולתת החצי השני לגמ”חים מועילים באפריקה. יש לי שתי שאלות: ראשונה, האם מושג “עניי עירך קודמים” נועד לאנשי עירי ממש, ליהודים עניים או לגמ”חים יהודים שעוסקים בצרכי ציבור ואמונה? שנייה, האם מסקנתי עולה יפה בעיני ההלכה?

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

יישר כוח על המגמה והרצון להיות שותף במעשה הצדקה והחסד. 

היסוד הגדול של “עניי עירך קודמין” הוא חשוב מאוד, שכן הוא מתחשב גם ביסודות האנושיים ביותר של קירבה, של אחריות קהילתית וכדו’. חז”ל יצקו אותו כאחד היסודות המשפיעים על שיקול הדעת.  ברם, כמו כל הכללים שבעולם – הוא לא היחיד הקיים והנמצא במערכת שיקול הדעת. מולו בוודאי עומדים כללים נוספים, שאחד מהם הוא שקלול הצרכים של עניי עירך מול פיקוח נפש של אחרים (גם על כך יש מחלוקת תנאים, וראה משנה נדרים פ ע”ב והגמרא עליה). אנו מכירים דברים דומים במשניות המדברות על קדימות בטיפול רפואי, וגם שם כתבו פוסקים רבים מאוד שמדובר באחד השיקולים, ולא ביחיד.

זה נכון גם ביחס לכלל של פיטר סינגר, שיש היבטים נכונים בדבריו, אולם זה לא כלל מוחלט. הלוא אני מקווה שהוא עצמו יודה שאם הבן שלך חס ושלום חולה במחלה לא מסוכנת, ויש לך כסף להציל אנשים באפריקה ממות או לשפר את איכות החיים של הבן שלך – ראוי שתטפל בבן שלך.

לאמור: יש מפגש של כללים שונים, שצריך לשקלל ביניהם. אין אלגוריתם הלכתי שיכול לתת תשובה מדויקת, ולכן נכון יהיה לחלק ולתת גם לזה וגם לזה.

ובכלל, כיום המושג “עירך” הוא מסובך יותר להגדרה, בעידן שבו ההקשרים שלנו אינם רק גיאוגרפיים, אלא גם קהילתיים וירטואליים וכדו’. הדבר מחזק עוד יותר את העובדה שיש שיקולים שונים שצריך לשקלל, וכלל ידוע הוא ש”אחוז בזה, וגם מזה אל תנח ידך”, במידת האפשר.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Thumbnail image credit


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד