שלום וברכה
יישר כוח על המגמה והרצון להיות שותף במעשה הצדקה והחסד.
היסוד הגדול של "עניי עירך קודמין" הוא חשוב מאוד, שכן הוא מתחשב גם ביסודות האנושיים ביותר של קירבה, של אחריות קהילתית וכדו'. חז"ל יצקו אותו כאחד היסודות המשפיעים על שיקול הדעת. ברם, כמו כל הכללים שבעולם – הוא לא היחיד הקיים והנמצא במערכת שיקול הדעת. מולו בוודאי עומדים כללים נוספים, שאחד מהם הוא שקלול הצרכים של עניי עירך מול פיקוח נפש של אחרים (גם על כך יש מחלוקת תנאים, וראה משנה נדרים פ ע"ב והגמרא עליה). אנו מכירים דברים דומים במשניות המדברות על קדימות בטיפול רפואי, וגם שם כתבו פוסקים רבים מאוד שמדובר באחד השיקולים, ולא ביחיד.
זה נכון גם ביחס לכלל של פיטר סינגר, שיש היבטים נכונים בדבריו, אולם זה לא כלל מוחלט. הלוא אני מקווה שהוא עצמו יודה שאם הבן שלך חס ושלום חולה במחלה לא מסוכנת, ויש לך כסף להציל אנשים באפריקה ממות או לשפר את איכות החיים של הבן שלך – ראוי שתטפל בבן שלך.
לאמור: יש מפגש של כללים שונים, שצריך לשקלל ביניהם. אין אלגוריתם הלכתי שיכול לתת תשובה מדויקת, ולכן נכון יהיה לחלק ולתת גם לזה וגם לזה.
ובכלל, כיום המושג "עירך" הוא מסובך יותר להגדרה, בעידן שבו ההקשרים שלנו אינם רק גיאוגרפיים, אלא גם קהילתיים וירטואליים וכדו'. הדבר מחזק עוד יותר את העובדה שיש שיקולים שונים שצריך לשקלל, וכלל ידוע הוא ש"אחוז בזה, וגם מזה אל תנח ידך", במידת האפשר.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
