שלום וברכה
קשה מאוד מאוד למתוח את הקו במישור האתי.
מחד גיסא, אנחנו מחויבים לשמור על שלומם ובריאותם של בני הגיל השלישי, בוודאי כאשר מדובר במצב שהם בעלי מחלות רקע.
מאידך גיסא, בכל תנועה של חיים יש גם סיכון מסוים, ואף על פי כן אנו עושים הרבה פעולות חיים שיש בהם סיכון. אפילו נסיעה לטיול היא סוג של סיכון. במקרה שלנו, הנושא יותר מסובך, כי לא מדובר רק על שלומם וטובתם, אלא גם הנזק הכללי למערכת, שנוצר בעקבות הידבקויות שניתן היה למנוע אותן. זה כמובן יותר מורכב כי גם הבדידות הורסת, ומצד שני – כל חולה מטיל גם על המערכת עול כבד יותר, וחס ושלום סכנה של חוסר מספיק באמצעי טיפול.
לפיכך, הדבר הנכון לעשות הוא לנהוג באופן עקרוני לפי ההוראות, כל עוד לא נראה שהם חורגים ממסגרת הסבירות.
ונראה כי במצב היום ישנה הליכה לקראת הימנעות מיציאה למקומות סגורים עם אנשים ברמות סיכון גבוהות יחסית. ולכן, כדאי לנהוג כך, ולקוות שיבואו ימים טובים יותר שיאפשרו קשר משמעותי יותר.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
- סערת הקורונה – כל התוכן מבית צהר לאתיקה
- האם להסתכן בהידבקות בקורונה בשביל לעשות חסד?
- אני גרה עם אמא שלי שבקבוצת סיכון – לצאת להתנדב?
