משבר הקורונה – האם הסגר כלכלי וחברתי הוא מוסרי?

שאלה:

שלום. רציתי לשאול האם זה היה מוסרי לגרום לסגר כלכלי וחברתי שבוודאות יגרום לפגיעה בנפש ובטובת ישראל בעתיד, בשביל החשש שהיה מנגיף הקורונה (למרות שתמיד היו דעות שזה לא יהיה כזה נורא), האם זה לא העדפת מעטים בשביל רבים? (והאם בכלל מותר להעדיף רבים במקום מעטים במציאות כזו?) תודה

תשובה:

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה החשובה הזו.

התחום בו אנו עוסקים בהקשר זה הוא הכרעות אתיות ומוסריות במצבי ספק. כאשר אנו עומדים בפני מגיפה – אנו יודעים פחות או יותר מהן ההשלכות של הסדר הזה, ומה התוצאות המשוערות: בין בנזק הכלכלי והחברתי, וההשפעות שלו על חיי נפשות (בשל העדר תקציב, בדידות ודיכאון וכדו'), ובין במה שאנו מעריכים שיצא ממנו. לעומת זאת, אין אנו יודעים להעריך מה יקרה אם לא נעשה את הסגר הזה, האם היה קורה כמו רוב המדינות (כולל שבדיה) שלא עשו את הסגר הזה ויצאו ממנו בשן ועין, או שהיינו במצב טוב יותר (יש כמובן אפשרות שלישית, הטובה מכולן, והיא להיערך כראוי עם בדיקות סרולוגיות וכדו', אבל זה כבר עניין אחר, והדיון בשאלתך הוא בין שתי אפשרויות).

אם כך, מה נכון לעשות במצבי ספק? אם השאלה הייתה רבים מול מעטים – התשובה הברורה מאליה היא שטובת הרבים קודמת להצלת המעטים. אמנם, למסור בידיים מעטים כדי להציל רבים לעתים אסור (סוגיית "סיעה"), אבל חוץ מהמצבים הקיצוניים האלה – כאמור, בוודאי שיש להעדיף את הרבים.

ברם, זה תיאור חלקי מידי של המציאות. שכן, סכנת הרבים הייתה סכנת מוות, כפי שראינו בבתי אבות. ולא מדובר במעטים מאוד, אלא ברבים שהם קבוצות סיכון בגלל סכרת, השמנה ושאר הגורמים לסיכון. לעומת זאת, הנזק למשק הוא אדיר, ויש בו גם סיכון נפשות עתידי, אולם הוא שונה, ניתן להתמודדות טובה יותר וכדו'. גם אם לא כל ההנחות האלה הכרחיות, הן באות להדגים שני מרכיבים נוספים בדיון האתי הזה: ראשון בהם הוא שאלת המידתיות של הנזקים לכאן ולכאן, ואין מדובר במספרים של רוב ומיעוט בלבד, אלא בעוצמת הפגיעה, וממילא העמדה המוסרית מושפעת ממנה. מרכיב שני הוא מרכיב "חולה המוטל לפנינו" מול שיקולים שהם חשובים מאוד, אך הם לטווח יותר ארוך. ולאור זה כמובן, התמונה הרבה יותר מורכבת.

האם יש תשובה אחת נכונה לדילמה המורכבת הזו? כנראה שלא. אולם, העמדה האתית של היהדות נותנת משקל לפיקוח נפש מיידי ("חולה המוטל לפנינו"), ולכן נכון יהיה לתת משקל גדול (לא מוחלט) לעובדה הזו. לאור זה, הכיוון של הגנה על מיעוט די גדול שייפגע מהמשך עסקים כרגיל הוא כיוון נכון, וזו אחת הדרכים הראויות לניהול מדיניות בצורה אתית. אני מדגיש שמדובר במשקל הנימוק, ולא במוחלטות שלו, כלומר: אם המחיר למשק הוא התמוטטות המשק – בוודאי שאין ברירה אלא לפעול בדרך אחרת.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

סרטונים

עשרה בטבת: ראיון של הרב שרלו אצל אריה אלדד ורון קופמן ברדיו 103FM

הרב יובל שרלו

סרטונים

"מדבר שקר תרחק": האם אסור לשקר או שיש מצבים שבהם מותר לסטות מן האמת?

סרטונים

היחס בין עולם המעשה לעולם הרוח

מאמרים

על השבטיות

סרטונים

תגובה ועונש – בחוק, במלחמה ובחיים

סרטונים

בקטנה עם הרב יובל שרלו: על השבר בין הציונות הדתית לחרדים

מאמרים

ערבות הדדית: בין זהירות לחסד

הרב יובל שרלו

סרטונים

יוסף במצרים: אתיקה שלטונית מהתורה

עוד בצהר לאתיקה

סרטונים

עשרה בטבת: ראיון של הרב שרלו אצל אריה אלדד ורון קופמן ברדיו 103FM

הרב יובל שרלו

סרטונים

"מדבר שקר תרחק": האם אסור לשקר או שיש מצבים שבהם מותר לסטות מן האמת?

סרטונים

היחס בין עולם המעשה לעולם הרוח

מאמרים

על השבטיות

סרטונים

תגובה ועונש – בחוק, במלחמה ובחיים

סרטונים

בקטנה עם הרב יובל שרלו: על השבר בין הציונות הדתית לחרדים

מאמרים

ערבות הדדית: בין זהירות לחסד

הרב יובל שרלו

סרטונים

יוסף במצרים: אתיקה שלטונית מהתורה

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?