שלום וברכה,
התחושה שאת מבטאת מובנת מאוד מאוד.
וככל סוגיה מהסוג הזה – יש צדדים לכאן ולכאן.
מחד גיסא, יש היגיון בהפרדת שני הימים האלה, בעיקר לאור הרגשות שאת כותבת עליהן, והקושי הגדול לעבור באופן חד מיום אחד למשנהו;
מאידך גיסא, דווקא הקישור של שני הימים מטמיע בנו היטב את הצדדים השונים של הווייתנו – את השמחה הגדולה על הקמת מדינת ישראל, ואת המחיר הנורא שאנו נאלצים לשלם. לא זו בלבד, אלא שהוא מעניק משמעות עמוקה מאוד לאלה שמסרו את נפשם למען האומה הישראלית, ולא זו בלבד שהדבר אינו פוגע, אלא שהוא מעצים מאוד.
כאמור, לכל אחת מהאפשרויות יש הצדקה.
וכעת, משעה שמדינת ישראל בחרה בהצמדת שני הימים נכון יהיה להתחבר להיבט המעניק לכך משמעות גדולה, ולהיכנס ליום העצמאות מתוך חרדת קודש ומחויבות עמוקה כלפי הנופלים, ולכבד את זכרם דווקא כאשר אנו מתמלאים בתחושת שליחות גדולה להפוך את הווייתנו למשופרת יותר, כדי שדמם לא נשפך לשווא.
כל טוב, עצב ושמחה.
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
