שלום וברכה
לשאלה זו הרבה מאוד היבטים. חלק מהם נתונים כיום במחלוקת מפלגתית, שממנה אנחנו בורחים, ולכן הדברים שנכתבים כאן עוסקים אך ורק בהיבט האתי של השאלה, ללא קשר למחלוקת הקיימת היום.
שאלה זו מבטאת שוב את העובדה שכאשר עוסקים באתיקה – יש דילמות של ממש. נקודת המוצא חייבת להיות שהמטרה היא להגיע לטוהר בחירות, כדי שהבחירות תשקפנה בדיוק את רצון הבוחרים. זהו העיקרון שעומד בראש כל התנהגות אתית – ״לשם שמיים״ – כלומר, לשם הדבר האמיתי, ולא לשם כל מטרה מגויסת אחרת.
המחלוקת היא כיצד להשיג זאת, כי בכל דרך – יש פגיעה מסוימת. אי הצבת מצלמות מאפשרת לבוחר לבחור באופן חופשי לחלוטין, אך פותחת דרך בפני זיופים; הצבת מצלמות פוגעת בחרות של המצביע, אך מאידך גיסא מפקחת טוב יותר ומונעת מעשי זיוף.
מהו השקלול הנכון בין שני השיקולים האלה ?
נקודת המוצא האתית היא שהזיופים הם חשד וחשש, לעומת העובדה שהפגיעה בחרות המצביע היא וודאית. ״אין ספק מוציא מידי וודאי״, ולכן נקודת המוצא היא איסור להציב מצלמות, כי הפגיעה הוודאית בזכות המצביע היא כאמור וודאית, בעוד ששאלת הזיוף אינה וודאית, כמו גם היכולת להתמודד עם חששות הזיופים, לפחות באופן חלקי, בדרכים אחרות.
ברם, אם תופעת הזיופים היא וודאית – אזי נראה שגוברת חובת הצבת המצלמות על פני זכות היחיד לחרות, גם אם יש לכך השפעה מסוימת על טוהר הבחירות (לאמור: סכנה של הכרחת יחיד להצביע בדרך מסוימת המושפעת על ידי המצלמות – דבר שבעצם דומה… לזיוף), בשל העובדה שוודאות הזיוף גוברת על פני וודאות הפגיעה בחרות היחיד.
עכשיו צריך לבחון את המציאות – אולם זה אין בכוחי לעשות.
מי יצלם ? בוודאי שרק המדינה. לא ייתכן שלגורמים פרטיים, או מפלגתיים, תינתן הרשות לעשות כך. לגבי הסמכת מתנדבים וכדו׳ – אני לא יודע מספיק על הניסיון שנצבר בתחום זה, ולכן לא יכול להביע עמדה כלשהי.
כל טוב ויישר כוח
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לשאלה זו יש שאלת המשך: מצלמות בקלפי פוגעות בחופש הבחירה?
