בית » שאלות » אתיקה רפואית » מימון PGD

מימון PGD

שאלה:

שלום הרב,
אני מטופלת PGD כבר שנים רבות (אמא ל-2  שנולדו אחרי PGD).
כשניגשנו (לפני כ-4 שנים) לטיפולים עבור ילד 3 גילינו שPGD ממומן ל-2 הריונות (או 2 ילדים בריאים) בלבד. לפי מה שאני יודעת זה נכון גם כיום. נלחמנו מול הקופה ומול משרד הבריאות, את המימון לתהליך הIVF קיבלנו כמו כל זוג שניגש לטיפולים של ילד 3 ומעלה, אך מימון PGD נעשה על ידינו בלבד.
אני יודעת שהנושא מורכב מעוד הרבה מאוד היבטים שאינם כלכליים, ובכל זאת יש בי התחושה שאי מימון של טכנולוגיה כזו פוגע באוכלוסיה שרוכשת/ צורכת את השירות הזה. PGD עולה למעלה מ10,000 ש”ח, סכום קטן במונחים של טיפולים רפואיים למשרד הבריאות, סכום גדול מאוד עברו זוג צעיר בשנות הפוריות שלו. למי שאין איך לממן את זה נותרות אפשרויות די עגומות- הפסקת הריון במידה והעובר נשא של המחלה, הולדת ילד עם מחלה גנטית או הפסקת ילודה. נראה לי שבמדינה בה שיעור הילודה הוא מעל 3 ילדים לאישה בממוצע, עם אוכלוסיה דתית גדולה (יהודית ומוסלמית כאחד) אלו אפשרויות כואבות מאוד.
ישבתי היום אצל פרופ’ אבי ישראלי מהדסה כדי לדבר איתו על הנ”ל. הוא אמר שלא מכיר את הנושא לעומק אך שנראה לו על פניו שזה עניין פוליטי ולא עניין של מדיניות כלכלית ושלפני שנכנסים לעומק- כדאי אולי לברר מדוע זו המדיניות והאם זה לא עניין פוליטי נטו. הוא אמר שהוא לא זוכר שזה עלה בדיוני סל הבריאות בשנים האחרונות.
אני פונה לעוד מספר אנשים, אבל חשבתי שכמי שיושב בועדות אתיקה של משרד הבריאות אולי תהיה לך תשובה לזה.
האם חוסר המימון לטכנולוגיה הזו לילד שלישי ומעלה נובע מטעמים פוליטיים? מטעמים אתיים? או שיש כאן עניין של מדיניות שניתן לנסות לשנות אותו (שאלה שאני לא באמת רוצה תשובה עליה- האם זו מדיניות שכדאי ו/או ראוי לשנות)?

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

השיקולים של המדינה הם פוליטיים או אתיים?

לשאלה שאת שואלת שני היבטים. ראשון בהם הוא היבט עובדתי – האם השיקולים של המדינה הם פוליטיים או אתיים. את זה כמובן אני לא יכול לדעת, כיוון שאני לא יודע את כל מה שנעשה בחדרי חדרים. מעבר לכך, גם ממכתבך עולה העובדה כי הנושא הזה באמת לא נמצא בחזית הדיונים, ולמעשה איני זוכר דיון כלשהו שנעשה בנושא.

מי קיבל את ההחלטה על הגבלת PGD ?

הדבר בולט עוד יותר כאשר אנחנו משווים בין כמות הדיונים שנעשו בנושא פונדקאות לילד שלישי, שאמנם הבעיה האתית חמורה יותר, אך כאן המדינה כלל לא משתתפת בהוצאות (מצאתי במחשב מסמך בו הובלתי את הדיון בשנת 2007). איני יודע אפוא מי קיבל את ההחלטה על הגבלת PGD מסיבות רפואיות לשני ילדים בלבד, ואיני יודע לומר מה השיקולים של המדינה.

הקצאת משאבים בצורה שווה

ההיבט השני – אני יכול להתייחס לשאלה מבחינה אתית בלבד. אין ספק שחלק מהאתיקה קשור גם בשאלת הקצאת המשאבים, ובהחלט נכון מבחינה אתית להכריע כי הקצאת המשאבים של המדינה תקבע סדרי עדיפויות, ושהמדינה תחליט למתוח את הקו במקום מסוים. לדוגמה, העובדה שהמדינה החליטה, לדוגמה, שהיא מממנת IVF בצורה נדיבה מאוד, אך זאת רק עד גבול של שני ילדים – היא לגיטימית מאוד מבחינה אתית, ובחלוקת משאבים אין לנו ברירה אלא לעשות זאת. השאלה היכן בדיוק למתוח את הקו היא תמיד קשה מאוד, גם מבחינה אתית. ובהחלט ניתן לטעון כי המדינה מקבלת על עצמה את האחריות ללידת שני ילדים בריאים לכל משפחה, ומאחדת את הקווים ב IVF, PGD וכדו׳.

למתוח את הקו לאור ממוצע הלידות בישראל

ברם, לטעמי יהיה נכון מבחינה אתית למתוח את הקו לאור ממוצע הלידות במדינת ישראל, והוא יותר קרוב לשלושה ילדים. לא זו בלבד, אלא שכאשר מדובר בהוצאה לא גדולה מצד המדינה, וגם בחיסכון גדול שלה (כדי שלא ייוולדו ילדים פגומים), ולמעלה מכך – כדי למנוע הפלות (על ידי זוגות שנכנסו להריון על דעת ההכרעה שאם יתגלו בבדיקות ההריון שהעובר פגום – יפילו) מסיבות רפואיות וערכיות כאחד, בהחלט ניתן מבחינה אתית לסטות מה׳אחידות׳, ולהכריע כי PGD ימומן. ברם, איני יכול לטעון כי מי שסובר אחרת, וטוען שצריך למתוח קו אחיד כדי שלא תהיה סתירה קוהרנטית, והקו הזה נמתח כאשר יש שני ילדים – טועה. זו מחלוקת אתית לגיטימית ולא בהכרח פוליטית.

מקווה שעזרתי במעט.

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת בנושא:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Thumbnail image credit


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד