בית » שאלות » אתיקה בינאישית » מחלוקות בין שותפים לדירה – איך מתמודדים והאם מותר לחצות קצת את הגבולות?

מחלוקות בין שותפים לדירה – איך מתמודדים והאם מותר לחצות קצת את הגבולות?

שאלה:

שלום הרב,

אני שוכר דירה עם ארבעה שותפים. במהלך השנה כמעט ולא הייתי בדירה והחדר שלי שימש בפועל כמחסן לחפציי. בכל תקופה זאת, מלבד התשלום של השכירות והארנונה. שילמתי גם באופן מלא את הצריכה הכללית של המים (כ-25 ₪ לחודש לשותף) והחשמל (כ-50 ₪ לחודש לשותף) למרות שלא הייתי בדירה ולא צרכתי.
יש צריכה משותפת של החשמל ללא קשר להיותי בדירה שזה רק המקרר ומאור בסלון ובמטבח (אין מזגנים משותפים) ואני מעריך שבהגזמה פראית (לאחר שבדקתי ברשת) לא מדובר ביותר מ-20% מכלל הצריכה.
שילמתי למרות שלא צרכתי למען הרבות אחווה ורעות ומשום שלא מדובר בסכומים מאוד גדולים, אך לצערי לאחרונה הדברים השתנו. הנה הדברים שהשתנו :
הערתי לאחד השותפים שישים שעון שבת בחדרו ולא יותיר את המזגן דולק לכל השבת כולה, אותו שותף ארח באותה שבת חבר שלו בחדר אחר והשאיר גם את המזגן שלו דולק כל השבת. בנוסף לכך, הוא השאיר את הדלתות של החדרים פתוחים כדי שהמזגן יזלוג לחללים המשותפים שבהם אין מזגן.
בשבת שלאחר מכן, נתתי לו שעון שבת שלי ובקשתי ממנו שישתמש בו. איני מכתיב לו מתי להשתמש. אבל אין טעם שבשעות שבהן הוא בתפילות או מתארח לארוחות אצל אחרים שהמזגן יהיה דולק. בעיניי זה לא מוסרי ומעבר לכך יש בכך “בל תשחית”. חבר שהתייעצתי עמו אמר שאני “מחנך” אותו וזה לא ראוי. לצערי, הוא סרב. בכל אופן, איני רואה כל סיבה שאם הוא אינו מתחשב בי שאני אשא בעלויותיו. יצוין שיש דירות שותפים שבהם יש מזגן מרכזי שזהו דיון אחר. או דירות שותפים שבהם מבקשים להתקין מונה נפרד על כל מזגן. אך ללא קשר, כיוון שלא שהיתי בדירה בפועל , אפילו יותר משבוע במהלך השנה כולה , אין שום צריכה משותפת שאני אחראי לה – גם אם היו תנאים אחרים בחוזה. מובן שאם הייתי בדירה, החשמל היה קופץ. הדבר היה דומה לאם הייתי שם שעון שבת בחדרי על המזגן, רק כדי “להגדיל” את הצריכה , “להראות” להם מה הייתה המשמעות אם הייתי בדירה.
שותף אחר, מתנגד לחיסונים. אך לצערי, בחללים המשותפים הוא אינו חובש מסכה ואוכל במטבח וכו’. הוא אינו פוסק כך רק לעצמו, אלא גם מלגלג על אלה שסבורים שעדיף להתחסן, לא רק בדירה אלא גם במקומות אחרים כמו מילואים שהוא משתתף בהם וכו’. השותף נחשף למישהי שנחשפה למאומתת. על פי החוק הוא אינו חייב בבידוד, אולם הוא חייב בבדיקה ומומלץ שלא לשהות בקרבת אנשים עד לקבלת התשובה. הוא עשה את הבדיקה, באותו יום באתי לבקר בדירה והוא לא טרח להודיע לי על כך. ע”פ החוק, אם הוא היה יוצר חיובי, כיוון שאני מחוסן איני חייב בבידוד, אך אני נצרך לבצע בדיקה ואם היא חיובית, עלי להיכנס לבידוד. הזמן לקבלת בדיקת PCR רגילה הוא 24 שעות. הייתה לי חשובה תשובה מהירה. כיוון שהדבר היה ביום חמישי והזמנתי אנשים מחוסנים לשבת ובשל הוריי המבוגרים וכדי שאקבל את התשובה לפני שבת שלא אצטרך להימנע מקשר עם אנשים בשבת. מה שאילץ אותי לעשות בדיקה על חשבוני ולהפסיד זמן יקר בשל החשש להוריי לסביבתי ולרצון לקבל תשובה לפני שבת שלא אהיה מוגבל בשבת.
הצעתי לו לבצע בדיקה סורולוגית, אפילו על חשבוני, כדי שאם הוא פיתח נוגדנים ולא ידע לפחות ארגיש בטוח שאני קופץ לדירה וגם למענו כדי שהוא יהיה זכאי לתו ירוק. הוא נפגע שאני מציע לו תשלום וסרב.
לאור זאת, חשבתי שלא לשאת בצריכה של החשמל והמים של החודשיים האחרונים שנותרו, מלבד הצריכה הקבועה של המקרר והמאור (שהיא כאמור להערכתי הרבה פחות מ-20% בהגזמה פראית). אולם השותפים עשויים לטעון שכיוון ששילמתי במהלך כל השנה, הרי “שמחלתי” על כך.

אני מבקש לשאול :

א. האם אני מחויב לשלם עבור צריכה שלא ביצעתי?
ב. האם אני יכול לבקש החזר גם על מה שכבר שילמתי למרות שלא צרכתי?
ג. האם יש הבדל בין שורת הדין, לבין המצב של האמון שנסדק בשל התנהגותם שלא בשורת הדין? כלומר, האם הפסיקה הייתה שונה במקרה אחר.
ד. לצערי, לא נותר בי אמון, אולם האם קיים מוצא אחר של “דברי שלום ואמת”? שיהיה בו גם שלום אך גם אמת?
ה. ברמה הלאומית כולנו כמעין “שותפים” מחוסנים ושאינם מחוסנים. מה עמדת ההלכה במקרה של שותפים לדירה?

תודה רבה ויישר כוח !

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

בעניינים הנוגעים בדיני ממונות לא ניתן לקבוע מה נכון לעשות ומה לא בלי לשמוע את הצדדים כולם. ממילא, הדברים שאכתוב הם רק לאור מה שאתה עצמך כתבת, והם הדרכה לך, אך לא פסק דין.
באופן כללי, ענייני שותפים הם לרוב בעייתיים ורגישים מאוד. טוב שנהגת עד כמה במידת האחווה והרעות, וזה תמי דטוב יותר.
בדרך כלל הגישה צריכה להיות “הדרך המקובל בין בני אדם”. הדרך המקובלת היא שעון שבת למזגן. אדם שאינו עושה כך – ידו על התחתונה, וזה כמובן לא צודק מצד החבר לנהוג כך, וגם מבחינת דיני ממונות – הצדק אתך.
נושא החיסונים מסובך הרבה יותר. אין לנו ברירה אלא לפעול לאור ההנחיות. כמובן שההנחיות עלולות לפגוע כאשר מדובר במקרה בו אתה עוסק, אך זה מעביר את מישור הדיון למערכת המוסרית בהתנהגותו ולא למערכת תביעה. כאן אינני חושב שיש לגיטימציה להפעיל מנגנון פיצוי (כלומר: אי תשלום).
ולשאלותייך:
א. הדבר תלוי כמובן בהסכם ביניכם. אם הנושא לא פורט – כל עוד מדובר בצריכה רגילה וסבירה אי אפשר לתבוע כניסה להתחשבנות. ברם, במקרה שאתה מתאר האדם נוהג שלא כשורה לגבי המזגן, ועל כן מותר לך לתבוע לשלם פחות.
ב. תביעת חזרה היא בעייתית, וקשה למצוא לה הצדקה. יש להם טיעון של “סבר וקיבל”.
ג. מבחינת דיני ממונות אין הבדל בין מצב של אמון שנסדק או אמון שנותר על כנו. אולם בוודאי יש פגם מוסרי כבד בהתנהגות לא ראויה.
ד. נראה לי שהדרך הטובה ביותר הוא לעשות “אסיפת שותפים”, לפתוח את הלב, ולאחר מכן שכל אחד יציג את הדברים מנקודת המבט שלו, ולנסות להגיע להסכמה. אני מזכיר כי יש לאוו מהתורה “לא תשנא את אחיך בלבבך”, לאמור: התורה אוסרת על שמירת דברים בבטן, ולכן זה הדבר שצריך לעשות.
כל טוב ופתיחת שערים חדשה ליחסים ביניכם.
שנה טובה

יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים