שלום וברכה
קשה מאוד לדבר בשם ה״יהדות״ על השיבוט הגנטי.
אין לנו מסורת על כך, והאפשרויות הגלומות בשיבוט כל כך עוצמתיות, כך שהפער בין המקורות היסודיים שלנו ובין האופק המדעי, והאפשרויות המוסריות היהודיות וההלכתיות – מאוד גדול. באופן כללי ניתן לומר כך: שני אתוסים בסיסיים ישנם ביהדות ביחס לאתיקה מדעית, ולגבולות האסור והמותר:
מחד גיסא, האדם נברא בצלם אלוהים, הוטל עליו לפתח את העולם ו״לרדות בו״, ונאמר ״אשר ברא אלוהים – לעשות״.
מאידך גיסא, האדם צריך לדעת את הגבול בינו ובין אלוהים, ולדעת הרמב״ן זה יסודו של איסור כלאיים ואיסורים נוספים: לפעול במסגרת העולם הקיים ולא ליצור עולם חדש.
קשה כמובן למתוח את קו הגבול בין לזה. האם מטוס הוא יצירת עולם חדש או פעילות במסגרת העולם? ופלאפון? ואנרגיה גרעינית? וכדו׳. העמדה המקובלת בין כל מי שכתב על הנושא היא שהנושא העיקרי הוא ההתנהלות. לאמור: ״הוו מתונים בדין״. התקדמו במחקר המדעי לאט לאט. ראו אם בסופו של דבר הוא מיטיב לעולם או פוגע בו (וגם זה קשה, שהלוא בכל טכנולוגיה מדעית ניתן להשתמש לטובה ולרעה); שלא תהא זו פריצת דרך מסוכנת ולא מבוקרת וכדו׳. וכפי שכתבת – שלא תחליקו במדרון החלקלק, ולא תתקרבו אפילו לסף התהום.
על כן, אם זו מעבדה שעוסקת במה שהעולם כולו עוסק בו כיום, ובחקר הגנטי, ובניסיונות לבחון את היכולת שלנו ״לשכפל״ תאים של בעלי חיים – דומה שכל פוסקי ההלכה יאמרו שהדבר מותר. וכשזה גולש לשיבוט תאים אנושיים, ועל אחת כמה וכמה תאי רביה, העמדה ההלכתית המקובלת תאסור את הדבר.
כל טוב ובהצלחה גדולה
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
