שלום וברכה
אחלק את תשובתי לשני חלקים.
ראשית, את ההוראות צריך לברר אצל נותני ההוראות. אכן, ההיגיון אומר שבני הבית מועדים הרבה יותר להידבק, אבל איני יודע מהן ההוראות המדויקות לגבי בן בית שיוצא החוצה וכדו׳. כאשר ההוראות האלה מופרות – יש מקום לדווח על כך, גם אם זה בתוך הבית.
את ההצדקה ההלכתית לכך אשמח אם תקראו במכתב ארוך יותר שעוסק בנושאים אלה באתר של צהר לאתיקה.
וכפי שהלכות לשון הרע לצורך מחייבות – מוטלת עלינו חובה לנסות קודם כל לשכנע. לפני דיווח. אבל אם הדבר אינו קורה – מותר, וטוב לנו כי נשנה את המינוח ״הלשנה״ למינוח ״לא תעמוד על דם רעך״. לעתים גם השתיקה אסורה. ולקהילה מותר למנוע כניסה לבית כנסת וכדו׳. חובת ההגנה על הציבור (אם אלה אכן ההוראות) היא גדולה מאוד.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
כתיבת תגובה