שלום וברכה
הדבר הנכון לעשות במצב כזה הוא להשתמש בכסף שנאסף לאותה מטרה, גם אם לא לאותו חייל עצמו. אם זה אפשרי לשלוח מכתב לכל תורם בו כתוב שכך עושים, ואם הוא רוצה לקבל את כספו בחזרה – זה אפשרי – זה כמובן הטוב ביותר. אולם אם זה לא אפשרי כאמור אפשר להשתמש לצורך של חייל אחר, באותו מצב.
לגבי תורם הסכום הנכבד: מבחינה הלכתית, דין פרוטה כדין מאה. אולם בשל העובדה שלגביו יותר קשה להניח שהוא ״מוחל״ – ראוי לבקש את רשותו.כל טוב ויישר כוח
כל טוב,
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת: