שלום וברכה
א. מהגמרא בעמוד הראשון של פרק חמישי בבא מציעא עולה כי זהו בדיוק חידושה של התורה – על אף העובדה שמדובר בשוק חופשי התורה מתערבת. הדבר קורה גם בדיני ריבית. התורה מתערבת כי מול העיקרון של השוק החופשי ויכולתו לבדוק את המחיר מצוי הצער הגדול על כך שהוא רומה ונוצל. על כן התורה אוסרת את האונאה.
ב. כדי להינצל מאונאה יכול מוכר לומר במפורש קניתי את המוצר בכך וכך, ואני מוכר אותו בכך וכך, וכאשר הכל שקוף – אין כאן ניצול או צער, ואז גם אין דיני אונאה.
ג. לגבי קביעת מחירו של מוצר, השיטה המקובלת היא המחיר המקובל בשוק. ועל כן, אם מדובר במתח רווחים מקובל בשוק כך שאדם לא יחוש מרומה במחיר שאתה מציע, בין הם המתח נובע מהסיכון או נובע מיחידאיות – אין בכך דיני אונאה. למרות שזו העמדה המקובלת אני חושב שיש להחמיר יותר, ולקבוע כי אם מדובר במתח מחירים שאדם יגדיר אותו כ"לא הוגן" והקונה יהיה מרומה – אין לטפס עד אליו.
ד. בוודאי ששישית הרווח הוא לאחר ניכוי ההוצאות.
כל טוב
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- המחיר המקובל למוצר מופקע. האם התיישרות עם השוק איננה הונאה?
- שכנוע עובד לעבור למקום עבודה אחר
- חובת הגילוי על מומים ופגמים קודם החתונה
