שלום וברכה
יישר כוח על השאלה החשובה הזו.
אדם אינו צריך לעבוד בחינם. מותר לאדם להתפרנס. גם אם מדובר במכירה צרכים שנועדו לקיום מצוות. זה גם אינטרס חברתי – אם היה אסור להתפרנס ממכירת ארבעת המינים לציבור לא היו ארבעת המינים. ואכן, הגמרא אומרת ש"עשרים וארבע תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו שאילמלי מתעשרין אין כותבין" (פסחים נ ע"ב), כלומר: גם כשמדובר בסופרי סת"ם ישנו אינטרס ציבורי מובהק שהם יצטרכו לפרנסה, ויממשו את הצורך הזה בכתיבת סת"ם. אל תהיה עינינו צרה במי שעוסק בכך.
ברם, גם הם, ואולי במיוחד הם, צריכים להתנהל לאור דיני התורה. בראש ובראשונה איסור אונאה, שעניינו הוא מכירה במחיר גבוה מידי. במסגרת תשובה קצרה זו לא אדון בשאלה מהו "מחיר הבסיס" הראוי וכיצד הוא נקבע, ומהו שיעור ה"אונאה" האסור, אלא אציין רק את העובדה שההלכה לא התייחסה רק לעקומת הביקוש וההיצע, כי אם גם להגינות הבסיסית של קביעת המחיר. כמובן שחמורה יותר מהמחיר היא מכירת מוצר פגום, גניבת דעת וכדו'. כשעקרונות אלה נשמרים פועלים כולם כשורה.
כל טוב ושמחת מצוות,
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת: