מה אומרת לנו תקופת הקורונה?

שאלה:

שלום לכבוד הרב. תקופת הקורונה הביאה לחיינו תופעות דרמטיות שלא ידענו כמוהם בעבר. אני מרגיש שיש במשבר מסר שאנו אמורים ללמוד ממנו אבל אני שואל את עצמי מה ההלך הרוחני הנכון כלפי אותן תופעות כשלצערנו אין לנו נביאים ואיננו יודעים לפרש את האירוע ואת המסר אשר הוא מעביר. 1. האם נכון להמתין ולחשוב על הדברים לאחר זמן? אם כן, כמה זמן? 2. האם להכיר בחוסר הידיעה שלנו ולפיכך אין לנו מסקנות אופרטיביות, אלא מוטל עלינו כרגיל לפעול בהתאם לתורה ולמצוות להתפלל ולהאמין שהכל לטובה? למיטב זכרוני הרמב"ם ואני מניח שחכמים נוספים כבר כתבו שלא ניתן להתעלם מצרות שקורות לעם היהודי וזה גם לא כל כך מתיישב לי על הדעת שהקב"ה הביא לתופעות הללו בלא שנלמד מהן? 3. האם זוהי רק קריאה כללית לתשובה שזה דבר שתמיד טוב לעשות, אבל יש לי תחושה שבשל האופי המיוחד של האירוע קריאה כללית לתשובה היא משהו קצת כוללני מדי. 4. לפרש את הארועים למיטב הבנתנו, אך מנגד אילו כלים יש לנו לפרשם? בהיעדר נבואה מי ערב לנו שאנו מפרשים נכון ואנו לא גורמים יותר נזק מתועלת? במידה וזו הדרך, אודה אם כבוד הרב ישתף אותי במחשבותיו בנוגע למשבר. רוב תודות

תשובה:

שלום וברכה

השאלה שאתה עוסק בה מהדהדת באנושות כולה. אני מעריך שאין איש בעולם, בצורה זו או אחרת, שלא מסתכל על המציאות הזו במבט רפלקטיבי, ומבקש לדעת מה הדברים שאנו יכולים להצמיח או לשבור בעקבות המאורעות הנעשים בזמן הזה.

אכתוב שתי מילות הקדמה: ראשית, כל מחשבה עכשיו על הנושא היא בעלת יתרון וחיסרון. יתרון, בכך שהנפש פתוחה, סוערת, מוכנה להקשיב למחשבות הגדולות, מתלהטת. החיסרון הוא שהכל עדיין גמיש מידי. יש לזכור כי ארבעים יום אחרי מעמד הר סיני הנאדר – עשה עם ישראל את העגל, וכשנה לאחר מכן היה חטא המרגלים והליכת ארבעים שנה במדבר, שאף לא אחד צפה. לכן יהיה נכון לדבר במתינות, להמתין, לשהות בתוך הדברים עצמם, לפני שאנו מזדרזים להצמיח דברים.

שנית, אחת העמדות של חז"ל לגבי החלומות היא "כל החלומות הולכים אחר הפה", לאמור: החלום הוא כלי גלם, ומשמעותו תלויה בשאלת הפרשנות שלו (ולא כפי שסוברים – החלום הוא בעל מסר מצד עצמו והפרשנות מנסה לעמוד עליו). אני חושב שזה נכון גם לגבי ההיסטוריה. סערת הקורונה פה, והיא חומר הגלם. מה שייולד מכך תלוי במה שאנחנו ניילד מכך, ואת זה אנחנו עדיין לא יודעים. הקב"ה אפוא הניח לפתחנו את המציאות הזו, ומכאן ואילך אנחנו אלה שיכולים להתעורר מתוכן, לכיוונים שאנחנו יכולים להעלות ולהתרומם על ידם.

ומתוך כך צריכות המחשבות להיות צנועות: המחשבות על קריסת האמונה בגדלות האדם ובעוצמתו הבלתי מוגבלת; תפישת ה"כפר הגלובלי הקטן" שמצד אחד מקבלת חיזוק גדול, שכן הוירוס אינו יודע גבולות, ומצד שני חזרה ללאומיות; היחסים בין חברה ובדידות, הרגישות לאלה שנמצאים לבד (לא רק הקשישים, כי אם גם הרווקים והרווקות, הגרושות והגרושים, האלמנות והאלמנים, נפגעי הנפש והגוף ועוד ועוד; בירור מחדש של האמון באוטוריטות הדתיות; החשיבות הגדולה של הדברים שאמיתיים לנו, חיים צנועים יותר, ועוד אין סוף מחשבות – רק בזהירות. כאפשרות. לא כוודאות.

האם יש לנו כלים נוספים לנסות להבין את שהקב"ה שואל מאתנו בזמן הזה? אשמח אם תקרא את המאמר המצורף. ואם תרצה עוד – נמשיך.

כל טוב ובריאות שמחה

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

שאלות נוספות

האם מותר לעזוב את הארץ זמנית לצורך פרנסה ושלום בית?

קשר קרוב או תלותי? איך לזהות כשקשר הופך ללא בריא?

בעבודה שלי אוכלים חמץ בפסח—האם אני צריך לבקש מהם להפסיק?!

לחזור בתשובה בשביל בן זוג ולא בשביל אלוקים

חבישת פאה במקום כיסוי ראש

האם יש איסור לגבר לענוד טבעת לאחר החתונה?

האם מותר לראש ממשלה לחזור בטיסה בשבת?

בעל שנמצא כל הזמן עם הטלפון: מה אפשר לעשות?

עוד בצהר לאתיקה

סרטונים

פרשת "בהעלותך": ציווי התורה להימנע מלשון הרע

סרטונים

פרשת נשא: יש לנו תפקיד בעולם – השאלה היא רק אם כבר גילינו אותו

מאמרים

בקש שלום ורדפהו

מאמרים

כפה עליהם AI כגיגית

סרטונים

ביחד ננצח! לא רק סיסמה אלא האסטרטגיה היחידה להצלחה

סרטונים

התמודדות עם פגיעות מיניות

מאמרים

קיימות? היהדות התחילה עם זה מזמן

סרטונים

לקט וענווה: פרשת אמור כמדריך לחברה מוסרית וצודקת

סרטונים

מחשבות אתיות לל"ג בעומר

מאמרים

פחות מדורות ובלי חומרים מזהמים: הרב שרלו קורא לשמירה על הסביבה בל"ג בעומר

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?