שלום וברכה
יישר כוח על הדילמה האתית, ועל הרצון לעשות דברים ביושרה. נקודת המוצא היא כמובן מצוות התורה “מדבר שקר תרחק”, המחייבת אותנו לא רק לא לשקר אלא להתרחק מהשקר מאוד מאוד. על כל זה כתבתי כאן.
פרסומים מדעיים על בסיס נתונים לא נכונים הם אחד החטאים החמורים ביותר בהקשר של אמת ושקר בעולם האתיקה המדעית. ראשית – הם שקר, ומדבר שקר תרחק; שנית, הם מזהמים את המדע, את החקר המדעי, את החתירה לאמת המדעית; שלישית – הם יוצרים בסיס נתונים שגוי, שממנו מתפתחים גם יישומים על בסיס דאטה מזויפת, והתוצאות עלולות חמורות ביותר; וניתן להוסיף עוד אין ספור תוצאות לוואי חמורות, כגון פרסום וקידום על בסיס שקר וכדו’. אפשר היה להאריך עוד הרבה, אבל זה ההבדל בין מדען בעל מצפון ויושרה ובין מי שאינו כזה.
לאור זה צריך לבחון את הדברים שאתה עוסק בהם.
אילו הייתה לך וודאות שמדובר בממצא שהוא שגוי – לדעתי לא הייתה עומדת טענת תום הלב, והיה אסור לפרסם את המאמר שלכם. גם הנימוקים שהמאמר התעכב וכדו’, והיה מפורסם אילולא העיכוב – לא היה טיעון של ממש. זה היה חטא. ברם, מדבריך אני מבין שלא זה המצב: המצב הוא שיש לה חשד שמא הטענות במחקר המקורי אינן מדויקות, שהדבר לא נבדק עדיין, שמדובר בחשש ואפשרות, וכדו’. ואם כן, אנו נמצאים בדינמיקה של מחקר, הדומה מבחינה מסוימת לדינמיקה של פסיקת הלכה. לאמור: אנחנו מסתמכים על דברי רבותינו שקדמו לנו, ואם אנו יודעים ששגו וטעו אנו לא הולכים בדרכם, אולם אם הדבר לא ברור לנו אלא שיש לנו חשש מסוים שכך הוא – אנו בנתיים פוסקים הלכה לאורם, ואם במשך הזמן תתברר לנו האמת – נתקן את דברינו. צריך לזכור שהגמרא בעירובין אומרת “אי דייקינן כולי האי – לא תנינן” (מח ע”א), כלומר: דקדקנות יתר עלולה להביא להפסקת לימוד תורה, ובהקבלה: עצירת כל פרסום עד לוודאות מוחלטת עלולה להקפיא את המדע.
נראה לי שזה המצב בו אתם נמצאים, להבדיל, ונראה לי כי לגיטימי לפרסם כעת את המאמר שלכם על בסיס הידיעות שיש לכם היום, ועל בסיס אי-הוודאות שאכן מדובר בטעות במחקר, ואם יתברר בהמשך שיש טעות – תוכלו לפרסם מאמר אחר. ובד בבד, צריך להיזהר שלא לחצות את קו הגבול שבין אמת ושקר, ואם ברור לכם כי הנתונים אינם נכונים – זהו אמנם ניסיון אישי קשה מאוד, אולם ראוי להימנע משקר.
קודם לתשובתי התייעצתי עם מרצה מפרסמת מאמרים רבים בנושא זה, בעלת מצפון ויושרה, ואף היא סוברת שמה שאני כותב כאן הוא הדבר הראוי.
כל טוב ושבת שלום,
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
