שלום וברכה
נושא חשוב מאוד זה הועלה באתר של צהר לאתיקה כמאמר מסודר ומקיף:
נעלה כאן אפוא את הסיכום בלבד:
ח. סיכום
פתחנו את דברינו באזהרתו של החפץ-חיים שסיפור לשון הרע בין איש לאשתו עלול להיות אף חמור יותר מאשר סיפור כזה בין סתם בני אדם שאין ביניהם קשר מחייב. חשוב מאוד להטמיע עניין זה, ובעיקר: לבנות את הקשר הזוגי על יסודות רעיוניים ופנימיים, ולא להשחית אותו על דברי גנות באחרים.
מאידך גיסא, שיחות המתקיימות בין איש לאשתו כוללות לפעמים איזכורם של בני אדם אחרים, ודבר זה עשוי להיות מותר בשל הסיבות הבאות:
דיני לשון הרע מותנים בכוונתו של המספר להרע לנושא הסיפור. שיחות שבין איש לאשתו נועדות פעמים רבות לפתוח את לבבם ואוזנם של בני הזוג זה לזה, ואין בהן כל כוונה להרע לזה שמספרים עליו, או לסכסך.
כאשר יש בסיפור תועלת, וגם אם זו תועלת למספר עצמו בלבד, הדבר מותר באותן מגבלות המפורטות בספר חפץ-חיים, ואשר את חלקן נביא להלן. בשיחה שבין איש לאשתו קיימת תועלת רבה, הן לבניית הזוגיות שביניהם והן לצורכי פריקת כאב בבחינת “דאגה בלב איש ישיחנה”.
כאמור, גם על שיחות אלו חלות מגבלות, שהן:
אסור לספר לשון הרע שכלל אינו קשור לחיי הזוגיות של בני הזוג, וכל עניינו הוא לדבר רע על האחר או להשחית את הזמן בשיחות בטלות הבזות ומטילות רפש על הבריות.
על כל אחד מבני הזוג מוטל לראות בשיחה ביניהם סיפור דברים ולא אמת עובדתית.
יש לשקול קודם שיחה שמא הסיפור יביא לטינה מצד בן או בת השיח לנושאי הסיפור, או לזלזול שלו כלפי בן זוגו על התעסקותו בדברים ירודים.
צריך כל אדם לזכור, באשר הוא (וגם בתוך הקן המשפחתי), ששיחה על בני אדם ומגרעותיהם משחיתה את המידות וגורמת למְסַפֵּר שלא לראות בעין טובה את המציאות. הדבר נכון בסיפורים על יחידים ועוד יותר כשמדברים על ציבור ועל כלל ישראל.
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- לשון הרע על סרבני חיסונים
- פרסום לשון הרע על נבחרי ציבור
- לשון הרע – עברה או מצווה? מבט אתי לפרשת “קדושים”
- יצאת צדיק – לשון הרע?
