שלום וברכה
נקודת המוצא של שאלה זו היא הקביעה החד-משמעית של החובה ההלכתית והמוסרית לשלם מיסים כחוק. מבחינה מוסרית, מי שאינו משלם מיסים למעשה גוזל את הציבור, נהנה מפעולותיה של המדינה שמישהו אחר שילם עבורם, ומנצל את הציבור. הדבר קרוב מאוד להיות ממש גזל ציבור, מעשה לא הוגן, המנוגד לכל עיקרון ההגינות והמוסריות. כמות התירוצים ששמעתי כרב מאנשים, המבארים למה לא צריך לשלם מיסים וכדו' מזכירה היטב את הגמרא "שהיה מטהר את השרץ בק"נ טעמים", וגורמת לי להשתוקק שמתרצי התירוצים יפעילו את כישרונם הגדול בתירוץ סוגיות הגמרא והקושיות הגדולות שלעתים מתעוררות אצלנו בבית המדרש, וגם אז יבחנו האם תירוצם ישר והגון.
יש לקביעה זו גם בסיס הלכתי, כחלק מדיני "דינא דמלכותא דינא", והאיסור להבריח את המכס המופיע כבר במקורות הקדומים. זהו יסוד אחד של הדין – ההכרה ההלכה בחוקי המלכות. אמנם, גם כאן שערי תירוץ לא ננעלו, ובעיקר שימוש בדברי הראשונים הטוענים שמדובר רק במלך עכו"ם ולא במלך ישראל, שאינו רלוונטי לחלוטין לדרכי השלטון של היום (התירוץ מבוסס על בעלות המלך על נתיניו, ועל כן יש להבחין בין שלטון עכו"ם לשלטון ישראל בארץ ישראל שאין לו כל בעלות – לכל זה אין שום משמעות היום), והצירוף של ההגינות הבסיסית ביחד עם הלכות דינא דמלכותא דינא אינו מתיר לעשות את כל העבירות המרובות בענייני מס. כדי להסיר ספק, ולקיים "קשוט עצמך" אדגיש כי אני מחזיק באישור ניהול ספרים כחוק.
האם בשל כך ארבעת המינים פסולים ? כנראה שלא, וזאת מארבע סיבות:
א. בפי הציבור שגור מאוד הביטוי "מצווה הבאה בעבירה" כעיקרון כללי, אולם עמדת ההלכה היא מדויקת מאוד. כדי לפסול דבר מה מצד מצווה הבאה בעבירה – יש הרבה מאוד תנאים, כגון שהעבירה מתקיימת בשעת קיום המצווה (ולא כמו בקניית ארבעת המינים), ועוד. על כן, אם בוחנים את שאלת הפסול במישור ההלכתי המדוקדק – אין ארבעת המינים האלו פסולים. אמנם, בתשובות רבות אנו מוצאים הרחבה של העיקרון הזה, ובכל זאת – אי אפשר לפסול 'משפטית הלכתית' את ארבעת המינים האלה.
ב. משעה שהטילה המדינה את חובת תשלום המס על הספק ולא על הלקוח – העבירה היא של הספק. יש מקום לדון האם הלקוח הוא "מסייע לדבר עבירה" ועובר על "לפני עיוור" וכדו' – אבל כל זה לא פוסל את ארבעת המינים.
ג. המדינה עצמה אינה אוכפת את דיני המס על הדוכנים למכירת ארבעת המינים. למעשה, היא מדברת בשני קולות, וממילא עולה בכלל שאלת החובה.
ד. אין ללקוח כלים לדעת האם שולמו מיסים וכדו'.
על כן, בד בבד עם הקביעה החד-משמעית של החובה לשלם מיסים, שהיא כאמור גם הלכתית וגם מוסרית, ארבעת המינים האלה אינם פסולים – לא בגלל שזו לא עבירה לא לשלם מיסים כחוק, אלא בשל העובדה שעבירה זו אינה פוסלת את ארבעת המינים. מובן מאליו כי המבקש להדר – יהדר לא רק באיכות ארבעת המינים כי אם גם בכשרותם הממונית, שלאור דברי הנביאים – זהו ההידור הגדול יותר.
כל טוב
