שלום וברכה,
ראשית אני מבקש להדגיש את החשיבות הגדולה של שאלה זו, ואת הזכות לחיות בדרך מוסרית זו. חז״ל אמרו כי השאלה הראשונה שאדם נשאל במרום היא ״נשאת ונתת באמונה ?״, ובכך לימדו כי זה הדבר הבסיסי ביותר בעולמה של תורה. אנו מעלים בימים אלה גם עוד סידרה מבית הפודקסטים של ״צהר לאתיקה״, שעוסקת בשאלה מיהו צדיק בעיני ה׳, והתשובה מאוד מאוד קשורה לשאלה שלך.
היכן הבעיה להכריע בכך:
הלכות ״זכויות יוצרים״ בכלל הן בעייתיות ביותר. אין להן מקור קדום. הפוסקים עסקו בשאלה זו בהיבטים רחבים עם המצאת הדפוס, כי אז השאלה עלתה במלוא עוזה, וקבעו כמה כללים, אבל הם רלוונטיים באופן חלקי בלבד לסוגיות בעולם הדיגיטלי, ועוד יותר בתמונות שציינת.
לא זו בלבד, אלא שגם בחוק (שההוא הבסיס ל״תקנות הקהל״ שההלכה מקבלת בדרך כלל, לאחר בקרה) אין התייחסות משמעותית לכך. העולם כולו מתלבט בכך. ובפועל, בבתי המשפט – הדבר תלוי בפני איזה הרכב שאלה זו עולה. אנחנו עדיין בבעיה גדולה בהקשר זה. אם היא תגיש תביעה נגדו – כלל לא ברור מה תהיינה התוצאות. מה אפוא עושים ? [אדגיש כי איני מוסמך כמשפטן, אך מכיר את המצב היטב].
זכויות יוצרים נידונים בהלכה, ומתוך כך באתיקה היהודיתֿ, בשני מישורים:
תקנות הקהל, דינא דמלכותא וכדו׳. אולם אין חקיקה מסודרת בתחום זה. מבחינה משפטית – אין זכויות יוצרים על סגנון. אולם למעצב יש זכות יוצרים על ״יצירה נגזרת״, והשאלה שבתי המשפט צריכים להכריע בה היא האם נעשה בדברים שימוש הוגן, או שימוש בהעתקה די קרובה למקור. לא זו בלבד, אלא שהבעלות נותרת שלה, ולכן יכול להיות שאם הלקוח שילם רק עבור שימוש בתמונה אחת לספר ולא רכש את מלוא זכויות היוצרים (או את זכויות העיבוד), השימוש בתמונה כמקור ליצירת עשרות תמונות נוספות עלול להיראות כחריגה מהרישיון שניתן לו. הדבר מאוד תלוי בעמדת השופטים במציאות מסוימת, ומנהג הקהל עדיין לא גובש.
מבחינה הלכתית, יש לזכור כי ההלכה כדרכה תובעת הרבה יותר מבחינה מוסרית, שכן חז״ל ציינו באופן מיוחד את איסור השגת הגבול ואיסור הירידה לאומנות חבירו. זה אמנם לא זהה לחלוטין למציאות של עיבוד תמונות, אבל אנו רואים בכך מצפן. כדרכה של ההלכה, הסוגיה אינה משפטית בלבד ואינה נוגעת לבעלות בלבד, כי אם גם עמדה מוסרית. נצטווינו לעשות את הטוב והישר בעיני ה׳, ונראה בעליל שזה לא הטוב והישר. היא עובדת ומשקיעה מכישרונה ואנחנו משכפלים באופן ישיר את העבודה. אדגיש כי הציווי לעשות את הטוב והישר נוגע גם לעניינים שהם ״לפנים משורת הדין״. לאמור: האתיקה ההלכתית אינה בוחנת דברים רק לאור ההיבטים המשפטיים, כי אם גם לאור העניינים המוסריים.
אשר על כן, הדבר הנכון כאמור הוא לפנות למעצבת, להבהיר את הצורך ב-50 תמונות נוספות באותו קו עיצובי, ולהגיע עמה להסדר כספי או הסכמה מפורשת לגבי השימוש בבינה מלאכותית על בסיס עבודתה.
אם היא לא מסכימה – ללכת למעצב/ת אחר. עד שיתגבש הסדר חוקי שההלכה תבחן האם הוא אינו סותר את עקרונותיה, ואם לא – היא תאמץ את מנהג המדינה.
כל טוב
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- האם ניתן להסתמך על בינה מלאכותית לשאלות הלכתיות ואתיות?
- האם ניתן להפקיד בידי בינה מלאכותית את פסיקת ההלכה?
- בינה מלאכותית: האם שימוש צבאי במערכות אוטנומיות מוסרי?
