שלום וברכה
זו שאלה עדינה מאוד ורגישה מאוד. היא קשורה להלכה, למוסריות, לאתיקה וליחסים שבין איש ואשתו. שאלה דומה, אך לא זהה, נידונה באריכות באתר של צהר לאתיקה. כדאי ללמוד אותה שם, ואז לשוב לסוגיה שאתה מעלה.
מהדברים שם עולה כך:
א. הדבר הנכון ביותר לעשות הוא להתרגל שבשעה שמישהו מספר לנו סוד – לומר לו בכנות שאנו נשמור על הסוד שלו מכל משמר, כי ההלכה, המוסר והחברות מחייבת זאת, אולם נחלוק את הסוד הזה עם בת/בן הזוג. אני נוהג לעשות כך במשך שנים, והדבר מאוד מאוד מועיל.
ב. המחויבות כלפי מפקיד הסוד בידיך קודמת למחויבות ולזוגיות. נכון הדבר שמדובר בהסתרה בין בני זוג, אולם הסוד הזה אינו ׳רכושך׳, והוא הופקד בידיך על בסיס האמון והחובה שלך לשמור סוד. אין אנו רשאים להפר את אלה גם כלפי בני זוגנו.
ג. גם לבני זוגנו אנו חייבים לומר, וגם לקבל זאת כשהם אומרים זאת על סודות שהופקדו אצלם ואסור להם לספר לנו.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
