שלום וברכה
הסוגיה בה את עוסקת היא מרתקת, עדינה ורגישה מאוד.
ההכרעה היפה שלך לשמור על אורח חיים הלכתי כדי לקיים קשר משפחתי עמוק ביניכם נוגעת בשתי משמעויות – לשני כיוונים מנוגדים, אולם לא סותרים.
התנועה האחת – הדתית – היא כנראה חסרת משמעות. אין משמעות של ממש לקיום אורח חיים מסוים כאשר הוא לא נעשה ממניע של עבודת ה'. הברכה על המצוות מביעה את זה, שהלוא היא תמיד פותחת ב"ברוך את ה' א-לוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו…", לאמור: משמעות המצוות היא רק כשהן נעשות כתוצאה מהכרה בריבונו של עולם כיסוד המכונן של חיינו. כך בנויים עשרת הדיברות – ראשית לכל מהו מקור הסמכות – "אנכי ה' א-לוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", ורק לאחר מכן המצוות; כך בנויה קריאת שמע: קודם "ואהבת את ה' א-לוהיך בכל לבבך ובל נפשך ובכל מאודך", ורק לאחר מכן "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצווה אתכם…", וחז"ל ביטאו זאת באומרם: "אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ ?אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כַּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת" (משנה ברכות).
אמנם, "אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסוק אָדָם בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת אֲפִלּוּ שֶׁלּא לִשְׁמָה, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלּא לִשְׁמָה בָּא לִשְׁמָה". ולכן, אם יש אופק דתי של שיבה לעולמה של תורה, גם אם בהתחלה את מקיימת את הדברים מסיבות אחרות – עשויה להיות לכך משמעות, והדבר תלוי בך, ובחזונך לגבי עתידך. דברים שכתבת מלמדים שאפשרות כזו קיימת, ועל כן יש לכך גם משמעות דתית.
בד בבד, יש גם תנועה שניה. התנועה של שלום פנימי בתוך עולם הזוגיות. הנכונות שלך לחיות באורח החיים שהוא רוצה היא בעלת משמעות עמוקה מאוד ביחסים שבין אדם לחבירו, ובוודאי שבתוך זוגיות. גם אם אין למעשים אלה משמעות של ממש במישור של "בין אדם למקום", היא מכוננת קשרים עמוקים ש"בין אדם לחבירו", ולא זו בלבד, אלא שחז"ל עצם כתבו על החשיבות הגדולה של שלום בית.
אולם, משעה שאנחנו מדברים בשפה הנאדרת של הזוגיות – מציצים אתגרים זוגיים לא פשוטים. שכן הרצון המובן של בן זוגך הוא שלא תעשי את הדברים למענו, באופן חיצוני בלבד, אלא שתהיי "בפנים". זו סוגיה זוגית שמתרחשת בעולמם של זוגות שונים, גם כאשר כלל לא מדובר בנושאים דתיים. גם כאשר יש נכונות של בן זוג אחד ללכת הרבה מאוד לקראת השני – הדבר הנפלא הזה לא פותר את המתח ביניהם, שכן זה שהולכים לקראתו אינו רוצה שיקריבו דבר מה למענו, אלא שבאמת יהיו "בפנים", וזה כמובן לא תמיד אפשרי.
את המתח הזה אתם קרואים לפתור ביניכם. בלי אידיאולוגיות גדולות והנחות מוקדמות בדבר היכולת להיות "משפיעים", או כללים מעין אלה. הקשיבו לעצמכם, וראו האם אתם מסוגלים להתקיים בדרך זו, וטוב לכם לכרות ברית ביניכם. היופי ברצון שלך ללכת לקראתו יכול לפגוש את הרצון שלו לחיות אתך ביחד, בלי לדעת מה יתחולל בעתיד ביחס לאמונתך, אבל זו כאמור הכרעה שלכם.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת: