להשתכר בפורים גם אם זה יצער את ההורים?

שלום הרב,

בפורים הקרוב אני הולך לסעוד עם משפחתי והורי, ואני מתלבט לגבי שתייה ושכרות. אני יודע שחובת ההשתכרות בפורים נתונה במחלוקת, ושיש דעת מיעוט שסוברת שלא רק שאין חובה, אלא אף לא ראוי להשתכר. בדעה זו מחזיקה אמי, וכך גם מסורת משפחתה, ויצער אותה מאוד לראות אותי משתכר. לכן, אני מתכנן לשתות יותר מכפי לימודי, אך ככל הנראה לא להגיע למצב של שכרות ממשית, ובוודאי לא ל'עד דלא ידע'.

שאלתי היא האם התכנון הזה נכון מבחינה הלכתית, או שיש ללכת עם התפיסה ההלכתית המקובלת לגבי חובת ההשתכרות, למרות דעת אימי, ולהשתכר ממש (ואולי לא להיות בסעודה בבית, אלא במקום אחר), בבחינת "מנין שאם אמר לו אביו היטמא או שאמר לו אל תחזיר שלא ישמע לו... 'ואת מצוותי תשמרו', כולכם חייבין בכבודי" (בבא מציעא לב).

תודה רבה!

(השאלה פורסמה לראשונה באתר כיפה)