שלום וברכה
תודה על הארת הנקודה המיוחדת הזו.
פעם אחר פעם מתגלה מה שאנו טוענים באתר הזה כלפי המוסר: החובה להתנהג באופן מוסרי היא גם חובה העומדת בפני עצמה, בשל החשיבות הגדולה לעשות את הטוב והישר בין ה'; אולם יש בה גם תועלת פרקטית, ואנו מגלים כי התנהגות בלתי אתית ולא מוסרית גורמת נזק לא רק להיבטים המוסריים, כי אם גם להיבטים המקצועיים. רפואה שאינה אתית נחשפת כלא-טובה מבחינה רפואית, ולא רק מבחינה אתית; הנהגה רבנית לא מוסרית אינה רק נזק למוסר, אלא מתגלה הנזק הגדול שיש בה להנהגת הרבנית עצמה, ועוד ועוד.
זו העמדה המוסרית הראויה.
היא צריכה להוביל להכנסת המרכיב הזה למשוואה של יחסי ישראל וסין בתחומי הרפואה. שים לב שאני נזהר מלומר "להפסיק את שיתוף הפעולה", כי צריך לראות את התמונה בכללה; את השאלה האם על אף העובדה שסין נמצאת במקום רע – היא מתקדמת, וצריך להיות חלק מההתקדמות המוסרית שלה; צריך להיזהר מלהיות "דל – גאה" כמאמר משלי, כלומר: לבחון האם אנחנו יכולים להיות מודל מוסרי שינתק את הקשרים בשל כך, ועוד ועוד.
לכן, התביעה של אנשי המוסר צריכה להיות שהמציאות המוסרית לפחות תהיה במשוואה של שיקולי העלות-תועלת ביחסים עם סין, ואז תהיה לכך השפעה הולכת וגוברת.
כל טוב ושוב יישר כוח
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
