כיצד להתפלל על חולה הסובל מיסורים קשים?

שאלה:

בדרך כלל הננו רגילים לבקש מהקב”ה שירפא את החולים ויאריך את ימיהם, אולם לפעמים אנו נפגשים בחולה אנוש, שכמעט שאין תקווה לחייו, ואף אם יחיה עוד זמן מה, יהיו חייו רצופים בסבל ויסורים. והשאלה, האם גם על חולה כזה צריכים להתפלל שיחיה, הרי החולה עצמו מבקש את נפשו למות מרוב כאביו?

השאלה והתשובה מתוך "פניני הלכה", ספר ליקוטים ח"ב פי"ד סע' ב

תשובה:

בתלמוד (נדרים מ, א), מבוארת חשיבותה של המצווה לבקר את החולים, ובין שאר הדברים נאמר שם, “כל שאין מבקר חולה, אין מבקש עליו רחמים לא שיחיה ולא שימות”, ומשמע מזה שלפעמים המבקר את החולה צריך להתפלל עליו שימות. וכן פירש שם הר”ן, שלפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות, כגון שהוא מתייסר מאוד ממחלתו, ואין לו יותר סיכוי להתרפא ולחיות. וזו אחת הסיבות לביקור חולים, כדי לדעת מה ראוי להתפלל על החולה, שיחיה או שימות.

וכן מסופר במסכת כתובות (קד, א), על רבי יהודה הנשיא שחלה מאוד, ועמדו חכמי ישראל והתפללו לרפואתו. תפילתם הועילה לכך שלא יכלו העליונים ליטול את נשמתו, אבל לא הועילה לרפאו ממש. שפחת רבי, שהיתה כפי הנראה צדקת, התפללה מתחילה יחד עם חכמי ישראל שימשיך לחיות. אולם כשראתה עד כמה הוא סובל ומתייסר בחוליו, אמרה, יהי רצון שינצחו העליונים את התחתונים ותצא נשמתו. אך כיוון שחכמי ישראל המשיכו בתפילתם, לא יכלו העליונים ליטול את נשמתו. עלתה לגג וזרקה כד לארץ ושברתו. לרגע קט הפסיקו חכמי ישראל בתפילתם, ויצאה נשמתו של רבי בקדושה ובטהרה. מכך שהתלמוד הזכיר את המעשה בשפחתו של רבי, משמע שיש ללמוד ממנו הלכה: אכן לפעמים מוטב לו לאדם המתייסר שימות, ואף ניתן להתפלל על כך, כפי שהתפללה שפחתו של רבי.

ועל פי זה הרבה פוסקים כתבו, שמן הראוי להתפלל על חולה המתייסר מאוד בחוליו, ואין עוד תקווה שיתרפא, שימות במיתה קלה, ולא יארכו סבלותיו (ערוה”ש יו”ד שלה, ג; אג”מ חו”מ ח”ב עג, א; הרב גורן, הרפואה קכד, 516).

אלא שכמה מגדולי הרבנים העלו בעיה. אמנם ברור שלפעמים טוב לו לאדם המתייסר שימות, אבל ישנו חשש שמא קרובי משפחתו של החולה, שהטיפול בו קשה עליהם, יתפללו עליו שימות, ובתוך ליבם תתערב כוונה זרה לטובת עצמם, להקל את המעמסה מעל שכמם. על כן כתב רבי חיים פלאג’י (שו”ת חקקי לב ח”א יו”ד נ’), שאין לקרובי משפחתו של החולה להתפלל שימות, ורק אחרים שאין להם חשש נגיעה אישית, יכולים להתפלל עבור חולה מיוסר, שאין תקווה לרפואתו, שימות במיתה קלה (עיין ציץ אליעזר ח”ה רמת רחל פ”ה).

ולכל הדעות ברור שניתן לבקש מהש”י שיעשה הטוב ביותר עבור החולה. שלפעמים מוטב לחולה להתייסר כדי לזכך עוונותיו, ולפעמים מוטב שימות, ואיננו יודעים מהו הטוב האמיתי. ועל כן הננו משליכים על ה’ יהבנו, שהוא יעשה את הטוב בעיניו.

הרב אליעזר מלמד, רב הישוב הר ברכה וראש הישיבה

לקריאה נוספת:

שאלות נוספות

מה יש לעשות בכספי תרומות שגויסו לחייל חולה לאחר פטירתו?

האם מותר לעזוב את הארץ זמנית לצורך פרנסה ושלום בית?

קשר קרוב או תלותי? איך לזהות כשקשר הופך ללא בריא?

בעבודה שלי אוכלים חמץ בפסח—האם אני צריך לבקש מהם להפסיק?!

אתיקה רפואית: האם מותר לערוך גנים כדי למנוע מחלות?

איך מבקשים סליחה מנפטר ומה ניתן לעשות להקלת הנפש?

תרמנו קרניות של אבינו ז"ל והן לא מתאימות לנתרם. מה לעשות?

לחזור בתשובה בשביל בן זוג ולא בשביל אלוקים

עוד בצהר לאתיקה

סרטונים

לקט וענווה: פרשת אמור כמדריך לחברה מוסרית וצודקת

סרטונים

מחשבות אתיות לל"ג בעומר

מאמרים

פחות מדורות ובלי חומרים מזהמים: הרב שרלו קורא לשמירה על הסביבה בל"ג בעומר

סרטונים

הרב יובל שרלו בראיון לערוץ הכנסת בנושא השבת גופתו של צבי פלדמן ז"ל שנפל בקרב סולטן יעקב

מאמרים

הרב יובל שרלו: אם חיילים יחששו שיופקרו, רוח הלחימה תישבר

סרטונים

איך להכניס אל ל"ג בעומר משמעות חדשה?

סרטונים

בעקבות השבת גופתו של צבי פלדמן ז"ל- זכרונות של הרב שרלו על קרב סולטן יעקב

סרטונים

מוסר וצדק חברתי: המסר החד של פרשת קדושים לישראל 2025

מאמרים

ומעז יצא מתוק" — הבינה המלאכותית בין אתגר להזדמנות

מאמרים

ביולוגיה רוחנית של חיים

מאמרים

הרב יובל שרלו לערוץ 7: מותר "להקים לתחיה" וירטואלית אמן שנפטר?

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?