כיצד להתפלל על חולה הסובל מיסורים קשים?

שאלה:

בדרך כלל הננו רגילים לבקש מהקב”ה שירפא את החולים ויאריך את ימיהם, אולם לפעמים אנו נפגשים בחולה אנוש, שכמעט שאין תקווה לחייו, ואף אם יחיה עוד זמן מה, יהיו חייו רצופים בסבל ויסורים. והשאלה, האם גם על חולה כזה צריכים להתפלל שיחיה, הרי החולה עצמו מבקש את נפשו למות מרוב כאביו?

השאלה והתשובה מתוך "פניני הלכה", ספר ליקוטים ח"ב פי"ד סע' ב

תשובה:

בתלמוד (נדרים מ, א), מבוארת חשיבותה של המצווה לבקר את החולים, ובין שאר הדברים נאמר שם, “כל שאין מבקר חולה, אין מבקש עליו רחמים לא שיחיה ולא שימות”, ומשמע מזה שלפעמים המבקר את החולה צריך להתפלל עליו שימות. וכן פירש שם הר”ן, שלפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות, כגון שהוא מתייסר מאוד ממחלתו, ואין לו יותר סיכוי להתרפא ולחיות. וזו אחת הסיבות לביקור חולים, כדי לדעת מה ראוי להתפלל על החולה, שיחיה או שימות.

וכן מסופר במסכת כתובות (קד, א), על רבי יהודה הנשיא שחלה מאוד, ועמדו חכמי ישראל והתפללו לרפואתו. תפילתם הועילה לכך שלא יכלו העליונים ליטול את נשמתו, אבל לא הועילה לרפאו ממש. שפחת רבי, שהיתה כפי הנראה צדקת, התפללה מתחילה יחד עם חכמי ישראל שימשיך לחיות. אולם כשראתה עד כמה הוא סובל ומתייסר בחוליו, אמרה, יהי רצון שינצחו העליונים את התחתונים ותצא נשמתו. אך כיוון שחכמי ישראל המשיכו בתפילתם, לא יכלו העליונים ליטול את נשמתו. עלתה לגג וזרקה כד לארץ ושברתו. לרגע קט הפסיקו חכמי ישראל בתפילתם, ויצאה נשמתו של רבי בקדושה ובטהרה. מכך שהתלמוד הזכיר את המעשה בשפחתו של רבי, משמע שיש ללמוד ממנו הלכה: אכן לפעמים מוטב לו לאדם המתייסר שימות, ואף ניתן להתפלל על כך, כפי שהתפללה שפחתו של רבי.

ועל פי זה הרבה פוסקים כתבו, שמן הראוי להתפלל על חולה המתייסר מאוד בחוליו, ואין עוד תקווה שיתרפא, שימות במיתה קלה, ולא יארכו סבלותיו (ערוה”ש יו”ד שלה, ג; אג”מ חו”מ ח”ב עג, א; הרב גורן, הרפואה קכד, 516).

אלא שכמה מגדולי הרבנים העלו בעיה. אמנם ברור שלפעמים טוב לו לאדם המתייסר שימות, אבל ישנו חשש שמא קרובי משפחתו של החולה, שהטיפול בו קשה עליהם, יתפללו עליו שימות, ובתוך ליבם תתערב כוונה זרה לטובת עצמם, להקל את המעמסה מעל שכמם. על כן כתב רבי חיים פלאג’י (שו”ת חקקי לב ח”א יו”ד נ’), שאין לקרובי משפחתו של החולה להתפלל שימות, ורק אחרים שאין להם חשש נגיעה אישית, יכולים להתפלל עבור חולה מיוסר, שאין תקווה לרפואתו, שימות במיתה קלה (עיין ציץ אליעזר ח”ה רמת רחל פ”ה).

ולכל הדעות ברור שניתן לבקש מהש”י שיעשה הטוב ביותר עבור החולה. שלפעמים מוטב לחולה להתייסר כדי לזכך עוונותיו, ולפעמים מוטב שימות, ואיננו יודעים מהו הטוב האמיתי. ועל כן הננו משליכים על ה’ יהבנו, שהוא יעשה את הטוב בעיניו.

הרב אליעזר מלמד, רב הישוב הר ברכה וראש הישיבה

לקריאה נוספת:

שאלות נוספות

חוסך לחתונה ודורש הנחה מהישיבה – הוגן?

קרב בין הלב לשכל: לחזור לבחור שהשתנה?

שילמתי על סדנת אפייה, מותר לי להעביר את המתכון לחברה?

מצפירה לזיקוקים ב-5 דקות: האם אנו פוגעים בכבוד הנופלים כשאנחנו עוברים לחגוג את יום העצמאות?

מנגל בזמן שטילים נופלים? הדילמה המוסרית של יום העצמאות השנה

הלל ביום העצמאות: מצווה או כפייה קהילתית?

תפילה לשלום החיילים האמריקאים?

האם מותר שיכאב לנו שאדם אוכל חמץ בפסח או שזו בעיה מוסרית?

עוד בצהר לאתיקה

מאמרים

מה אפשר ללמוד מהבינה המלאכותית לקראת הימים הנוראים?

מאמרים

היהדות היא של כולם – כיצד?

מאמרים

חוק או מוסר? הטעות שכולנו עושים בדרך לחברה מתוקנת

מאמרים

ספר תורה של המלך בעידן האלגוריתם

מאמרים

בינה מלאכותית וגזל עניים: גזלת הכבוד בעידן האוטומציה

מאמרים

השבת עצמות יהודה כ"ץ ז"ל | הרב יובל שרלו: כאב גדול לצד נחמה שמתעוררת

סרטונים

הרב יובל שרלו בראיון לרשת ב' בנושא מציאת עצמות של יהודה כ"ץ שנפל בקרב סולטן יעקב

מאמרים

שני צעדים לפני הגירושין: מה באמת קורע זוגות מבפנים?

מאמרים

איך מתנהלת מפלגה יהודית?

סרטונים

חברותא ולא אוטוריטה: מבט יהודי על בינה מלאכותית

מאמרים

לבחור בטוב ולמאוס ברע

מאמרים

"הארץ הזו מסוכנת": האזהרה של משה רבנו שכולנו העדפנו לשכוח

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?