שלום וברכה
לפני כל דבר אחר, זכו בשמחה להקים בית נאמן וטוב, קדוש וטהור, שבו גם יהיה תיקון ושינוי מכל מה שאת "סוחבת" מדברים שאת לא אוהבת במקום בו את גדלה עכשיו. זה התיקון היותר גדול ובעזרת ה' ישרו בביתכם אהבה ושמחה שלום ורעות.
את צודקת שאכן ילדים לא מחנכים הורים והם צריכים לכבד אותם. אולם מאידך גיסא, לא זו בלבד שלא הותר לאבא לפגוע בבת, ולפעול בכעס ובאלימות כלפי ילדיו, אלא שיש לך גם חובת הגנה על אחותך, ודאגה לעתידך. על כן, עצם העובדה שדברת עם אביך על כך היא מעשה נכון וטוב. איני יודע כמובן באיזו עוצמה היה השיח, והאם אפשר היה לעשות זאת בדרך פוגענית פחות וכדו', אולם אל לך להצטער על מה שעשית. הטוב יותר הוא אכן לקחת את כל הידע המקצועי שלך ולשאול מה את יכולה לעשות להיטיב את המצב בדרך שהיא העדינה ביותר והרגישה ביותר מצד כיבוד הורים, ולהתכונן למקרים עתידיים אם יבואו.
זו המשמעות של .תיקון ותשובה.
לגבי שיתוף ארוס: בדרך כלל, טוב הדבר לשתף. אתם הולכים לכרות ברית ביניכם, והיא נוגעת גם במקומות האישיים והאינטימיים. לא זו בלבד, אלא שכפי שכתבת – הוא עומד להיכנס למשפחה, וכדאי להתכונן למצבים שונים. על ידי כך הוא גם מכיר אותך טוב יותר, אתם כורתים ברית נאמנה יותר, והוא גם ידע "לרקוד" איתך באופן מכוון יותר, לאור מה שעבר עלייך.
זו כמובן לא חובה, ואם את חשה שזה לא אפשרי לך – זה יגיע בהמשך. אבל נקודת המוצא היא שכדאי לעשות כך.
כל טוב ושמחה גדולה,
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
שאלה זו פורסמה לראשונה באתר "כיפה"
