שלום וברכה
בשנים האחרונות נכתבו עשרות חיבורים בנושא החובה ההלכתית לדאוג לקיומו של העולם. גם אנחנו, בצהר, כתבנו חיבור מרכזי התחום הפסיקה ההלכתית של הקיימות. את יסוד הדברים אנו למדים מהעובדה שהקב"ה הפקיד אותנו – בני האדם, על עולמו, ושמירה עליו כמו גם תשומת לב לעתידו היא חלק בלתי נפרד הן מהייעוד הכללי שלנו, והן ממצוות שונות המלמדות על כך. אפילו מצוות שילוח הקן נדרשת על ידי הרמב"ן כמצווה הקשורה לאחריות לקיום המינים השונים בעולם.
כאשר מדובר בענייני מיחזור, ובהנחה מקצועית כי המיחזור מיטיב את מצבו של העולם (לא תמיד הפתרונות המוצעים הם הטובים ביותר) – מדובר גם בחובה הנובעת מפיקוח הנפש. מקורות המים של מדינת ישראל מזדהמים, והדבר הולך ונעשה מסוכן יותר ויותר. הדבר קשור גם לכמות הפסולת, ולעוד עניינים המשפיעים באופן ישיר על קיומנו כאן, וכל זה מעבר לאחריות שלנו להיות שותפים עם העולם כולו, אפילו שאנחנו המעט מכל העמים, בשמירת עולמו של הקב"ה.
על כן, טוב את עושה, וטוב שתראי לנגד עינייך את דברי הרמ"א בסעיף הראשון בשולחן ערוך "…ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי"ת". אנחנו עושים את המוטל עלינו, ואפשר שדווקא התמדתך בעניין תביא עוד אנשים להיות שותפים בפעולות הנדרשות, ובכך ניתן את דעתנו שלא לקלקל את עולמו של הקב"ה, ולבטא את היותו בריאה א-להית גם בשמירה הראויה עליו.
כל טוב ויישר כוח
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
