כבוד המת בעידן הדיגיטלי: האם מותר לשחזר אדם שאיננו?

שאלה:

שלום הרב,
האם יצירת ייצוג דיגיטלי של אדם שנפטר – קולו, תבנית פניו, ואפילו תגובותיו המשוערות – נחשבת לפגיעה בכבוד המת ומעבר על דברי הרמב"ם "גזירה על המת שישתכח מן הלב" או שמא היא מותרת במסגרת ההנצחה?

תשובה:

שלום וברכה,

יצירת ייצוג דיגיטלי של אדם שנפטר פוגשת היבטים שונים ומגוונים של האתיקה ההלכתית. אין מדובר בהנצחה או בהספד עליו, שאלה דברים חיוביים ביותר, כי אם ביצירת מצג שווא, שעם השתכללות הבינה המלאכותית ידמה יותר ויותר למציאות האמיתית, ויהיה בסיס לגניבת דעת, לנתינת מכשול בפני עוור וכדו׳. זהו רק אחד ההיבטים שיש לדון בהם, ולקבוע את ההבדל שבין סיפור חיים מבורך ובין כינון מטעה של יעילות דיגיטלי.

היבט נוסף הוא הפגיעה במת עצמו. אמנם, כיוון שנפטר אדם והלך לבית עולמו אין הוא נמצא עוד בארץ חיים, ועל כן נראה כי הוא לא יכול לפגוע ולא ניתן לפגוע בו, אולם אנו מוצאים בהלכה התייחסויות גם לכבודו של אדם לאחר מיתה, ולא רק לאיסור לפגוע בגופו. כך לדוגמה נפסק ברמ״א שאיסור על לשון הרע חל גם על אדם שנפטר: ״המדבר רע על שוכני עפר צריך לקבל עליו תעניות ותשובה ועונש ממון כפי ראות ב"ד, ואם קבורים בסמוך לו ילך על קבריהם ולבקש מהם מחילה ואם הם רחוקים ישלח שם שלוחו…״ (רמ״א, שו״ע חו״מ תכ, לח).

במקום אחר בהלכה אנו מוצאים גם צורך לבקש מחילה מאדם שנפטר לאחר שפגעו בו ולפני שביקשו את סליחתו: ״אִם מֵת אֲשֶׁר חָטָא לוֹ, מֵבִיא י' בְּנֵי אָדָם וּמַעֲמִידָם עַל קִבְרוֹ וְאוֹמֵר: חָטָאתִי לֶאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְלוֹנִי זֶה שֶׁחָטָאתִי לוֹ…״(שו״ע או״ח תרו, ב), ובהמשך אותו סימן: ״תַּקָּנַת קַדְמוֹנֵינוּ וְחֵרֶם, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַמֵּתִים״ (שם ג).

התייחסות זו מלמדת שכבודו של אדם שנפטר הוא חלק בלתי נפרד ממערכת השיקולים. לאמתו של דבר, הגישה הזו מחלחלת לעוד הרבה מקומות על אף השוני שבין המקרים, כגון לעמדה ההלכתית (שניתן לערער עליה) כי אין לוקחים אברים של אדם שמת במוות מוחי-נשימתי להצלת חיים בלי הסכמתו מחיים או של הקרובים אליו, על אף העובדה שההצדקה ללקיחת האברים גדולה מאוד מכוח המעמד ההלכתי של חובת הצלת נפשות.

נראה אפוא שמה שאסור לעשות לאדם בחייו אסור גם לעשות לאחר מותו. 

האם קיים שיקול נוסף, של הימנעות מפגיעה בהשכחת המת מן הלב ? שיקול זה אינו שיקול הלכתי. הגזירה שישתכח מן הלב היא הנחה פסיכולוגית, ואולי אף בעלת משמעות תיאולוגית, אולם אין בה הוראה מעשית, ולהפך – אנו עושים פעולות רבות כדי להצמיח את הנטיעות שהאדם הנפטר נטע בתוכנו, ולא נמנעים מהנצחה. על כן, שיקול זה אינו צריך להשפיע.

כל טוב,

הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

שאלות נוספות

האם ניתן להפקיד בידי בינה מלאכותית את פסיקת ההלכה?

על מי האחריות? שימוש בדמות של נפטר באישור יורשיו

לדבר בשם אדם שנפטר: האם זה אתי או מניפולטיבי?

כבוד המת בעידן הדיגיטלי: האם מותר לשחזר אדם שאיננו?

האם ניתן להסתמך על בינה מלאכותית לשאלות הלכתיות ואתיות?

האם יש לתורה מה להגיד על בינה מלאכותית?

בינה מלאכותית: האם שימוש צבאי במערכות אוטנומיות מוסרי?

עוד בצהר לאתיקה

סרטונים

לקט וענווה: פרשת אמור כמדריך לחברה מוסרית וצודקת

סרטונים

מחשבות אתיות לל"ג בעומר

מאמרים

פחות מדורות ובלי חומרים מזהמים: הרב שרלו קורא לשמירה על הסביבה בל"ג בעומר

סרטונים

הרב יובל שרלו בראיון לערוץ הכנסת בנושא השבת גופתו של צבי פלדמן ז"ל שנפל בקרב סולטן יעקב

מאמרים

הרב יובל שרלו: אם חיילים יחששו שיופקרו, רוח הלחימה תישבר

סרטונים

איך להכניס אל ל"ג בעומר משמעות חדשה?

סרטונים

בעקבות השבת גופתו של צבי פלדמן ז"ל- זכרונות של הרב שרלו על קרב סולטן יעקב

סרטונים

מוסר וצדק חברתי: המסר החד של פרשת קדושים לישראל 2025

מאמרים

ומעז יצא מתוק" — הבינה המלאכותית בין אתגר להזדמנות

מאמרים

ביולוגיה רוחנית של חיים

מאמרים

הרב יובל שרלו לערוץ 7: מותר "להקים לתחיה" וירטואלית אמן שנפטר?

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?