שלום וברכה
הנושא שאתה מעלה הוא מהחשובים ביותר בהקשר של לשון הרע, הלבנת פנים, אמת ושקר ציבוריים, אפשרות התשובה מחד גיסא וההגנה על הציבור מאידך גיסא, ועוד איו ספור השלכות הנוגעות לסוגיה זו. היא מסובכת מאוד, ויש גם הבדל בהלכה הנוגעת לאדם עצמו, לחברות עסקיות העוסקות בתחום וכדו'.
העולם כולו עוסק בכך, ומכנה את זה בשם "הזכות להישכח".
גם אנו ב"צהר לאתיקה" עוסקים בכך כבר זמן רב. הסוגיה כאמור סבוכה מאוד כי החברה העסקית עצמה פועלת במצבים של חוסר ידיעה וחוסר וודאות: אין היא יודעת לאשורו האם הלקוח אכן עשה את המעשים הרעים; אין היא יודעת בוודאות מה תהיינה ההשלכות של ההסתרה, אין היא יודעת עד כמה הלקוח באמת שינה את עולמו ועד כמה הוא עדיין שקוע בתוך העבירה; ולא פחות מכך – היא פועלת בסביבה שחברות אחרות עושות דברים הרבה יותר גרועים ממה שהיא מוכנה לעשות.
אנו מייעצים ייעוץ הלכתי ומוסרי לחברות עסקיות, ומתאימים את ההדרכה לכל חברה ותחומי עיסוקה.
באופן עקרוני ניתן לומר כך:
החברה צריכה קודם כל לקבל על עצמה לפעול לאור ציווי התורה "ועשית הטוב והישר". היא צריכה לדחות לקוחות שמעשי העוול שלהם ברורים וידועים, והם מבקשים להמשיך בהם על ידי הסתרתם; היא צריכה לדחות לקוחות שהסתרת פעילותם עלולה לגרום נזק כבד מאוד לאחרים (כגון מורשעים בפדופיליה), כמו גם לשקלל את גיל הציבור הפוטנציאלי להיפגע, את הזמן שעבר והסבירות שהאדם שינה את דרכו השלילית וכדו'.
ההגבלות המוסריות וההלכתיות המוטלות עליה אינן נוגעות רק לטיב הלקוחות, אלא גם לפעולות שהיא לא עושה. אסור לה להשתית את פעילותה על הכפשת אחרים, על איסורי לשון הרע, ועל כפיית אחרים לעשות דברים נגד רצונם.
אסור לה לעוות לחלוטין את המציאות, והיא פועלת במסגרת הפרשנות האפשרית של העובדות, כגון הבלטת עובדות חיוביות והמעטה במשקל העובדות הבעייתיות1. מצוות התורה האוסרת גנבת דעת היא מצפן לפעילותה של החברה.
אלה עקרונות כלליים בלבד, וכאמור – יש צורך בהתאמה ייחודית לכל תחום פעילות.
כל טוב ויישר כוח
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- האם מותר לעשות מניפולציה על מנועי חיפוש באינטרנט?
- האם ניתן לתקן פרסום הודעה תקשורתית כוזבת?
- עדכון לאחר פרסום חשדות ברשת [נייר עמדה]
