שלום וברכה
הסוגיה שאתה מעלה ביחס להדלקת נרות חנוכה אינה קשור דווקא לאירוע הזה. היא חלק בלתי נפרד מהדילמות המתמידות – האנושיות, המוסריות וההלכתיות – בין חירות האדם הפרטי והיכולת שלו לבחור את דרכו, ואף לצפות שלא יכניסו אותו למצבים לא נעימים, ובין חירות החברה לעצב את רשות הרבים שלה, ולעשות אירועים כלליים.
להתמודדות עם דילמה זו יש שני שלבים: ראשון בהם הוא הניסיון לרכך ככל הניתן את עצם קיומה. במקום ההנהלה, הייתי טורח להדגיש כי אין חובה לבוא, ומי שאינו מעוניין לבוא אינו חייב; מאידך גיסא, לא הייתי נמנע מלהזמין את העובדים כולם, ולעצב את ההתייחסות לימי החנוכה, שהם חלק מימות תרבותנו והזיכרון ההיסטורי שלנו.
השלב השני, לאחר הריכוך, הוא ההכרעה. ובסופו של דבר, כיוון שרוב מוחלט של העובדים רוצים בכך, מרגישים נוח ואפילו שמחה בכך, ראוי מאוד לקיים את הטקס הזה, ולא לבטל אותו, וכאמור – לא להפעיל לחץ המבטא חובה להשתתף בו.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
