בית » שאלות » המרחב הציבורי » חובה הלכתית להתחסן. האמנם? (המשך)

חובה הלכתית להתחסן. האמנם? (המשך)

שאלה:

שאלה זו היא שאלת המשך. לשאלה הראשונה לחצו כאן

שלום כבוד הרב,

תודה על המענה. חלק מהדברים הבנתי וחלק לא.

א. מסכים שאם מתנגדי החיסון מסכימים שרוב הרופאים בעד חיסונים ורק טוענים שמיישרים קו אז חובת ההוכחה עליהם. אולם, אני לא בא בשם אף אחד אלא שאלתי בתור אדם מהרחוב שלא מכיר את רוב הרופאים איך אפשר לדעת דבר כזה. (כמו לדוג’ שבאמונה אנו לא מסתמכים על אמירות שיש מסורת אלא רוצים לברר אותה). אולם, למעשה מצאתי כתבה על כך המעידה שרוב הרופאים התחסנו כך שאני מקבל את הנתון הזה (לכך שיש כרבע כאלו שלא התחסנו יש הסברים שזה אולי נשים בהריון שמפחדות יותר, אבל אני חושב שזה צריך להיות במודעות כרגע מדוע הם לא רוצים, למרות שכעת אין לזה השפעה להמשך הדיון).

ב. הרב כתב שנתוני ההצלחה מתפרסמים מידי יום, אשמח לדעת איפה הציבור יכול לראות זאת, בנתונים רשמיים. התפרסמו כל מיני נתונים ראשוניים על כך כמו המחקר האחרון של קופ”ח כללית, אבל הם לא עברו עדיין ביקורת ואמרו שהם עצמם באמצע הדיון. כמו כן, גם השאלה על מניעת הדבקה לא פתורה גם אם יש נתונים כלליים, אז כל הטענה של הרב על להזיק אחרים לא ברורה לי על מה היא יושבת? האם על הרגשה כללית או סטטיסטיקות משמעותיות?

ג. לגבי השתקת דעות, הבאתי לרב שתי דוג’ כבר ואפשר להוסיף את הכתבה שהייתה אצל גיא ואורלי על אנשי ‘מודל ההיגיון הבריא’ המונה כ200 מומחים בניהם רופאים, אפידמולוגים, פרופ’ שאחרי הכתבה התקשורת יצאה עליהם וניסתה להציגם כמכחישי קורונה. קישור לאתר שלהם לראות איזה מומחים יש שם (חלקם אמרו שיושבים בוועדות הקורונה).

בנוסף לגבי טענת הרב שאם שומעים כל הזמן אז זה אומר שאין השתקה, לענ”ד זה לא קשור. זה שיש ברשתות החברתיות בעיקר השמעת דעה הפוכה זה לא אומר שאין השתקה. הכוונה בהשתקה היא שהגורמים המרכזיים לא מעודדים שיח ציבורי על כך להשמעת הדעות, עיין ערך הגירוש מגוש קטיף. (לענ”ד כאשר לא נותנים במה לצד מסוים זה עושה בדיוק ההיפך בכך שאנשים יותר פוחדים).

ד. לגבי איסור הזקה לאחרים הבנתי, אבל אני מבקש מקורות ליחס בין חובת הסיכון העצמי כלפי העזרה לאחרים (לא מכיר את הנושא הזה בכלל, אשמח להכיר). האישור שניתן לחיסון פייזר הוא אישור חירום, משום שבסוף למרות שהוא עבר את ההליכים המקובלים בסוף צריך זמן לבדוק תופעות ארוכות טווח, ולכן אני שואל מה היחס בין חובת העזרה לאחר על פני הסיכון האישי. (אמנם המצדדים בחיסון עונים שמכיוון שיש לנו חשש יותר גדול מהמחלה אזי עדיף לקחת את הסיכון הזה, מפני שלא התגלו בעיות בחיסון כ”כ עד כה, אבל הם צריכים לחשוף לציבור את צדדי הסיכון בשני הצדדים ולא לתת הוראה בלי מספיק שקיפות. ראיה לטענתי אפשר להביא מפרופ’ שבעד החיסון ואומר שאין מספיק שקיפות.

ה. לגבי הנתונים שהבאתי הרב אמר שהם לא נכונים מצרף קישור אחד העוסק בפער בין שיעורי התמותה. ולגבי הנתון ש95% זה אצל מבוגרים, כך שמעתי מביבי, ואפילו עדכון מאתמול שאמר במפורש בסרטון ש97% מהתמותה זה מעל 50 ו93% מתחלואה קשה זה מעל 50.

ו. אני מבין שבבתי החולים יש עומס, אבל זה לא נתון סטטיסטי, אשמח לנתונים סטטיסטים משווים שדרכם הציבור יוכל להבין את עוצמת הנזק. חיפשתי באתר משרד הבריאות ואין משהו. אם היה נתונים על מספר מאושפזים היום בניגוד לשנים שעברו זה היה יכול להיות מדד טוב…

נ.ב. אני נוטה לומר שלצעירים יש חשש אפסי ולכן אין מה לחשוש, אלא להמשיך לשמור על אורח חיים בריא. ולגבי מבוגרים נשמע שיש חשש ולכן, רק מהפחד להדביק אותם, אולי צעירים צריכים להתחסן. אבל בהרגשה שלי זה פחד ואין לי ביסוס לזה, ואני לא אוהב לעשות דברים לא הבנה. מצד שני, אני כמעט מתייאש מלחפש נתונים (על הסיכון מקורונה) כי הם לא גלויים לציבור בצורה מסודרת, ולכן אולי לא יהיה לי מנוס אלא לסמוך על הגופים המוסמכים במדינה.

בברכת והסירותי מחלה מקרבך

 

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה,

ברשותך, אענה בקיצור, אבל בענייניות, לאור דבריך המחכימים:

האם יש מישהו שעדיין כופר בהצלחת החיסונים ? בהורדה משמעותית ביותר של החולים לאחר חיסון השני ? האם יש מישהו שכופר בכך שכאשר יש חברה שחלקה מחוסנים וחלקה לא – הדבר מביא דרך כלל לפיתוח מוטציות ? האם יש מישהו שחולק על כך שבתי החולים לא מתפקדים באופן מלא כלפי חולים אחרים זמן רב כל כך ? ככל שקראתי את דברי המתנגדים – גם הם לא חולקים על העובדות אלה, אלא טוענים שיש סיכונים בחיסון. על כן, מדובר בעובדות משמעויות ביותר ולא בהרגשה כללית.

אני מתנגד לכל השתקה. כתבתי על כך פעמים רבות. ראה לדוגמה. בד בבד, חובה על מתנגדי ההשתקה לא רק לאפשר לכל אחד להביע את דעתו, אלא גם להביא את הביקורת על הדעות השונות. הטעות הגדולה של מתנגדי החיסונים הייתה שהם ערבבו שני נושאים שאינם קשורים האחד בשני – האחד טיעונים נגד חיסונים (שחלקם הגדול הוא טיעוני הבל של ממש, וחלקם הוא שקרים של ממש), והטיעונים נגד הסגר – שהם טיעונים כבדי משקל. משעה ששני הנושאים האלה עורבבו – הם הפסידו.

קשה למתוח את הקו המדויק מבחינה הלכתית מתי איסור הפגיעה באחר מחייב גם סיכון עצמי. אין מדד מדויק. אולם בוודאי שעל אדם להסתכן סכנה פוטנציאלית תיאורטית משוערת כדי להימנע מלפגוע בחולה המוטל לפנינו.

הדברים שכתבת על תחלואה נכונים למה שהתרחש בעבר. המוטציה הבריטית (כנראה) פוגעת בצעירים יותר ויותר. כיום מאושפזים בבית החולים שאני עובד בו כשליש (!!) מהחולים שהם הוגדרו כצעירים. אני מבקש להדגיש את העובדה שהבעיה אינה רק אחוזי תמותה. הבעיה העיקרית שלנו כיום היא מחלקת הפוסט-קורונה, ששם אנו רואים את הנזקים העצומים גם לאלה שנשארו בחיים, למן נזקים בתחום לב-ריאות, ועד נזקים בתחום הקוגנטיבי בהיקפים עצומים.

כדי לדעת על העומס בבתי החולים – כל מה שאתה צריך לעשות הוא לנסות לקבוע תור לטיפול שאינו קשור לקורונה, ולראות מתי תקבל אותו…. ביחס לשנה שעברה.

כל טוב ובריאות

יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים