שלום וברכה,
ברשותך, אענה בקיצור, אבל בענייניות, לאור דבריך המחכימים:
האם יש מישהו שעדיין כופר בהצלחת החיסונים ? בהורדה משמעותית ביותר של החולים לאחר חיסון השני ? האם יש מישהו שכופר בכך שכאשר יש חברה שחלקה מחוסנים וחלקה לא – הדבר מביא דרך כלל לפיתוח מוטציות ? האם יש מישהו שחולק על כך שבתי החולים לא מתפקדים באופן מלא כלפי חולים אחרים זמן רב כל כך ? ככל שקראתי את דברי המתנגדים – גם הם לא חולקים על העובדות אלה, אלא טוענים שיש סיכונים בחיסון. על כן, מדובר בעובדות משמעויות ביותר ולא בהרגשה כללית.
אני מתנגד לכל השתקה. כתבתי על כך פעמים רבות. ראה לדוגמה. בד בבד, חובה על מתנגדי ההשתקה לא רק לאפשר לכל אחד להביע את דעתו, אלא גם להביא את הביקורת על הדעות השונות. הטעות הגדולה של מתנגדי החיסונים הייתה שהם ערבבו שני נושאים שאינם קשורים האחד בשני – האחד טיעונים נגד חיסונים (שחלקם הגדול הוא טיעוני הבל של ממש, וחלקם הוא שקרים של ממש), והטיעונים נגד הסגר – שהם טיעונים כבדי משקל. משעה ששני הנושאים האלה עורבבו – הם הפסידו.
קשה למתוח את הקו המדויק מבחינה הלכתית מתי איסור הפגיעה באחר מחייב גם סיכון עצמי. אין מדד מדויק. אולם בוודאי שעל אדם להסתכן סכנה פוטנציאלית תיאורטית משוערת כדי להימנע מלפגוע בחולה המוטל לפנינו.
הדברים שכתבת על תחלואה נכונים למה שהתרחש בעבר. המוטציה הבריטית (כנראה) פוגעת בצעירים יותר ויותר. כיום מאושפזים בבית החולים שאני עובד בו כשליש (!!) מהחולים שהם הוגדרו כצעירים. אני מבקש להדגיש את העובדה שהבעיה אינה רק אחוזי תמותה. הבעיה העיקרית שלנו כיום היא מחלקת הפוסט-קורונה, ששם אנו רואים את הנזקים העצומים גם לאלה שנשארו בחיים, למן נזקים בתחום לב-ריאות, ועד נזקים בתחום הקוגנטיבי בהיקפים עצומים.
כדי לדעת על העומס בבתי החולים – כל מה שאתה צריך לעשות הוא לנסות לקבוע תור לטיפול שאינו קשור לקורונה, ולראות מתי תקבל אותו…. ביחס לשנה שעברה.
כל טוב ובריאות
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
