שלום וברכה,
השתלת רחם היא פרוצדורה מאוד מאוד מסובכת.
כיום, ניתוח קצירת הרחם לוקח כשמונה שעות, בשל ריבוי כלי הדם שיש ברחם, ועוד נושאים רפואיים שונים, ויש בו סיכון. לא זו בלבד, אלא שהוא מקצה משאבים גדולים מאוד. השתלת הרחם אף היא ניתוח ארוך, כארבע שעות.
בשל כך, השאלה האתית העיקרית היא האם מותר לסכן (גם אם שתי הנשים מעוניינות בכך), להשקיע את המשאבים, ולהסכים לכל התהליך הזה.
מחד גיסא – זו אינה פרוצדורה מצילת חיים.
מאידך גיסא, רחל אמנו כבר ביטאה את תחושתה של אישה שאינה מסוגלת ללדת ״הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי״.
בשלב הזה של הרפואה נראה שניתוח זה אינו עומד בדרישות האתיות של מהות הרפואה, ועל כן הוא אסור.
שאר השאלות הטובות ששאלת אינן קשורות לאתיקה, אלא לשאלות הלכתיות.
במבט ראשון, נראה כי תרומת רחם היא סרוס, אבל פוסקי הלכה נוספים יצטרכו לדון בכך.
לגבי האמא ההלכתית: תרומת הרחם לא צריכה לשנות את העמדות היסודיות. וכיוון שהביצית היא של מקבלת הרחם, לכל השיטות האמא ההלכתית תהיה היולדת.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
