בערב יום הזיכרון לחיילי צה"ל ראיתי בטלוויזיה דיון בשאלה האם לאפשר להורים לבצע הפריה מזרעו של בנם החייל שנהרג, ורציתי לדעת מה דעת היהדות בנושא? האם זו לא שיטה מודרנית לייבום, ו"להקים שם המת"? זה אפילו מדויק יותר משום שזה ממש בנו של המת? בהנחה שהורי החייל ההרוג מצהירים שהם אישית מתכוונים לגדל את הילד, ונשמרת טובת הילד, אני חושבת שאילו היתה דרך לשאול את החייל ההרוג הוא היה מעוניין בכך. האם יש לכך משמעות? האם בגלל שמדובר בהורים שכולים החברה "חייבת" להם את זה? ועוד שאלה, במידה והדבר מותר, האם יהיה אפשרי להוציא זרע מגופת ההרוג כדי להקים לו זכר?
תשובה:
שלום וברכה
יישר כוח על השאלה החשובה.
ואכן, עסקנו בנושא זה בצהר לאתיקה, ואפשר לקרוא על כך כאן. ואם יש עוד שאלות על הנושא – נשמח לדון בהן.
כל טוב
יובל שרלו הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
