שלום וברכה
זו אכן דילמה.
דילמה דומה עמדה בפני הרב גורן זצ"ל, שהיה בזמנו הרב הראשי לצה"ל, ודן בשאלה האם לחדש את מה שהיה מקובל לפי הגמרא בצבאו של דוד המלך, שכל היוצא למלחמה כותב גט כריתות לאשתו. המוטיבציה לעשות כך היא למנוע מצב של עגינות נשותיהם של חיילים נשואים נעדרים, שזהו מצב כואב מאוד ורגיש מאוד.
בסופו של דבר הוחלט שלא לעשות כך, מנימוקים שונים, למן החלשת החיילים החותמים על גט זה, דרך ספקות ביחס לגמירות הדעת הראויה והאמנם החיילים השונים ימלאו אחר המרכיבים המספיקים של גט זה, ועד להחלשת קדושת הנישואין וערעורם. אפשר לקרוא על כך במאמר "נתינת גט קודם יציאה למלחמה" תחומין כז 409, 409-410 (תשס"ז). ועל עמדה אחרת ביחס לסוגיה זו במאמר שכאן.
אני מעריך כי גם התומכים בכך, כמו הרב אריאל הי"ו, לא יתמכו בלקיחת זרע מראש, וההבדל ברור: כתיבת גט באה למנוע מצב אסוני טראגי; לקיחת זרע מראש באה ליצור מצב מלכתחילה שהוא לא טוב ביסודו – לידתו של ילד "יתום" לאדם שנפטר (זה שונה מרווקה חיה שרוצה לממש בחיים את אימהותה), ולכן אני מעריך שכולם ידחו את ההצעה הממוסדת הזו.
כל טוב ויישר כוח על הדיון
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
שאלה זו היא שאלת המשך. לשאלה הקודמת לחצו כאן
לקריאה נוספת:
