שלום וברכה
השאלה שאת עוסקת בה נוגעת במקום כואב מאוד מאוד.
נקודת המוצא חייבת להיות כי ילדים גדלים אצל הוריהם.
נקודת מוצא זו מחייבת לעשות כל מאמץ כדי לסייע בכך, ובוודאי שלא מוציאים ילד ממשפחה אחת כדי למסור אותו למשפחה אחרת.
יש רק מצב אחד שבו חובה להוציא ילד מהבית, והוא כאשר נשקפת סכנה של ממש לשלומו, לביטחונו, לטיפול בצרכים היסודיים ביותר שלו.
כאן טובת הילד היא דווקא כן להוציא אותו מהבית.
המערכת החברתית חייבת להשתמש בכלי הזה, אבל רק כאשר מדובר במצבים קיצוניים.
הלוואי ולא נזדקק לזה.
כל טוב
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- מדידת עוני בהשראה יהודית
- צדקה ציבורית – בין ‘מדינת רווחה’ ל’קהילת חסד’
- מסגרות חינוך ציבוריות ואליטיסטיות
