הגבלת כוחו של בג"צ

שאלה:

נשמח לחוות דעתכם בנוגע לוויכוח בשאלת הגבלת כוחות של בג"ץ. איפה ראוי שיעבור הגבול? באילו תחומים שיתערב ובאילו לא?  
האם נכון שרשות שופטת תתערב בהחלטות רשות מבצעת, ובעיקר בשיקולי הרשות המבצעת, כמובן, כל עוד היא פועלת על פי החוק?  
 
לו היה זה שלטון על פי התורה, האם הסנהדרין היתה מתערבת בהחלטות המלך כל עוד לא פעל בניגוד להלכה?  
האם למסורת היהודית יש כללים בנושא? 

תשובה:

שלום וברכה

שתי מגבלות למתן תשובה מלאה לשאלה זו:

האחת – היא מחייבת אנציקלופדיה. לא תשובה קצרה המתאימה לאתר.

השניה – הסוגיה הפכה להיות מאוד פוליטית במובן הרע של המילה (לאמור: עמדות מוטות לאור התוצאה הסופית המיוחלת, והרכב מסוים של הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון), והיכולת לדון בה ברמה העקרונית הנקיה – הופכת להיות קשה מאוד.

על כן, אכתוב בראשי פרקים בלבד, ואם תרצה לפתח דבר מה – נשמח:

א. שלטון נבחר כדי לשלוט, וצריך לתת לו את הכלים למלא את מהותו ואת שליחותו. בלשון התורה ״שום תשים עליך מלך״, ובדרשת חכמים ״שתהא אימתו עליך״. 

ב. בשל העובדה שלשלטון יש כוח גדול הוא חייב מנגנוני הגבלה. התורה כותבת על כך בספר דברים. מדובר הן במגבלות של מוסדות התוחמים את הכוח הבלתי מוגבל (שופט, כהן ונביא), והן במגבלות חוקיות פנימיות (לא ירבה לו נשים, כסף וסוסים). כמובן שעקרונות אלו חייבים להיות מותאמים לצורה השלטונית של ימינו.

ג. אחת הסיבות החיוניות להגבלת כוחו של השלטון היא ״לבלתי רום לבבו מאחיו״, ובניסוח מודרני: שמירה על זכויות האדם מפני עריצות השלטון והרוב. זו הסיבה שהטיעון ״בית המשפט חייב לפעול לפי דרכה של הממשלה״ הוא טיעון שגוי, שכן תפקידו של בית המשפט העליון הוא להגביל את הממשלה ואת כוחה. הדבר כאמור מאוד מתאים למצוות התורה על זהירות מהכוח המופרז של השלטון. 

ד. לכן, ההגדרה ״על פי החוק״ היא הגדרה לא טובה, שכן הרוב יכול לחוקק חוק עריץ, וחובה להגן גם על המיעוט. 

ה. השאלה כיצד לעשות זאת כדי לאפשר הן את יכולת המשילות והן את הגבלתה – מאפשרת תשובות שונות, ובלבד שמחד גיסא לא ייפגע כוחו של השלטון לשלוט, ומצד שני – ייבלם כוחו מלעשות עוול. פסקת התגברות בלתי מוגבלת היא שגיאה, ומצד שני – ביטול חוקים ללא סמכות, אף היא שגיאה. אפשר לקיים דיון ענייני ולהגיע להסכמה כיצד יש לעשות כך.

ו. תחום אחר שיש צורך בבית משפט חזק הוא התחום שאינו פוגע בזכויות האדם, אך כן פוגע בהליך השלטוני המהותי. למשל, ממשלה חזקה שתחליט שהבחירות לא תתקיימנה מסיבות לא ענייניות, ורק בית משפט יוכל לבטל החלטה זו.

ז. החובה מוטלת גם על בית המשפט – לא לחדור לתחומים לא לו, ואם הוא עושה זאת – צריך להגביל את כוחו במפורש. גם זה מתאים למסורת.

כאמור, אם תרצה לפתח נקודה מסוימת – נשמח.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

אישה חייבת לגלות לבעלה את זהות האב

מאמרים

להפוך את מדורות ל״ג בעומר להזדמנות

מאמרים

הרב שרלו על טקסי יום הזכרון: "הממלכה חייבת לשלוח את נציגיה"

מאמרים

"באבוד רשעים רינה" או "בנפול אויבך אל תשמח"?

מאמרים

על ההבדל בין היסטוריה לזיכרון

מאמרים

איך חוגגים השנה את יום העצמאות?

מאמרים

הדרך הנכונה לחגוג את יום העצמאות השנה – הרב יובל שרלו בראיון ליומן הבוקר של גל"צ

מאמרים

הדרך הנכונה לחגוג את יום העצמאות השנה – הרב יובל שרלו בראיון ליומן הערב של גל"צ

עוד בצהר לאתיקה

מאמרים

אישה חייבת לגלות לבעלה את זהות האב

מאמרים

להפוך את מדורות ל״ג בעומר להזדמנות

מאמרים

הרב שרלו על טקסי יום הזכרון: "הממלכה חייבת לשלוח את נציגיה"

מאמרים

"באבוד רשעים רינה" או "בנפול אויבך אל תשמח"?

מאמרים

על ההבדל בין היסטוריה לזיכרון

מאמרים

איך חוגגים השנה את יום העצמאות?

מאמרים

הדרך הנכונה לחגוג את יום העצמאות השנה – הרב יובל שרלו בראיון ליומן הבוקר של גל"צ

מאמרים

הדרך הנכונה לחגוג את יום העצמאות השנה – הרב יובל שרלו בראיון ליומן הערב של גל"צ

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?