האתיקה היהודית של הנדסה גנטית

שאלה:

שלום הרב שרלו, בלימודים דברו איתנו שיש סוגים של הנדסה גנטית שאסורים (לדוג' הנדסה גנטית של עוברים על ידי מכשיר הקריספר אסורה), ויש מותרים (כמו שימוש ברטרו וירוס, וירוס טרנספרז כדי לשנות גן פגום). זה עורר אותי לנסות להבין מה בדיוק הכלל האתי בתחום, ומה יש ליהדות להגיד בנושא? עקרונית אמור להיות ניתן לשנות כל דבר גם בדרך של שימוש במכשיר הקריספר וגם באמצעות וירוס (ואם לא, זה מן הסתם יקרה בעתיד). מדוע שהאחד יהיה מותר והשני אסור? חשובה לי עמדת התורה בנידון, ואשמח לתשובתך, מה צריכים להיות הכללים על פי היהדות להנדסה גנטית. מה כן ומה לא?

תשובה:

שלום וברכה

אני עוסק בנושא הזה בהיקפים גדולים, ואף נתתי את הרצאת הפתיחה על כך בכנס יום הביואתיקה הבינלאומי שעסק בכך. זו אכן השאלה המוסרית והאתית העיקרית של המחקר הגנטי.

לפני שנים רבות יצא ספר על עמדתה של היהדות בנושאים אלה, שהוא למעשה קובץ מאמרים, אולם עיקר העיסוק היה בשיבוט, ולא בעריכה גנטית או בטכנולוגיות של ריפוי תאי וכדו'. האם ניתן לדבר על עמדה 'יהודית' חד משמעית? התשובה היא כמובן שלא, וזאת משלוש סיבות:

א. היהדות היא תרבות של מחלוקת, ולא תמצא חד משמעיות כמעט בשום תחום.

ב. כפי שכתבת בשאלה, יש טכנולוגיות שהן רצויות ויש בעייתיות מאוד, וקשה למתוח את קו הגבול ביניהן.

ג. קשה למצוא מקורות קדומים, בדרך הרגילה בה הלכה נפסקת, שכן כל הנושא לא היה ידוע לחלוטין. באופן עקרוני ישנו מקור יסודי אחד התומך מאוד בתהליכי עשיית האדם בעולם ("אשר ברא הא-לוהים – לעשות!"), ויש מקור מרכזי אחד שמורה לנו את הגבולות (מצוות כלאיים, לפירושו של הרמב"ן), וזה לא מספיק כדי להיות מסוגלים לטעון טענה חד משמעית או אפילו חתוכה הרבה מאוד עמדות הטוענות להיותן עמדת ה"יהדות" הן למעשה עמדת הכותב.

ואף על פי כן, נראה כי העמדה המקובלת בין הרבנים העוסקים בתחום היא זו: עצם השימוש בטכנולוגיות אלה כריפוי פגמים גנטיים, ותיקון פגמים גנטיים – מותר, ואפילו אולי הוא חובה. לעומת זאת, שימוש בטכנולוגיות גנטיות לצורך שינוי דמות האדם והשבחת הגזע ("אאוגניקה") – אסור. המקור לעמדה הזו הוא כאמור היחס בין המקורות האלה. מתיחת הגבול בין השניים לא תמיד פשוטה, אולם היא אפשרית.

האם זה מספיק? לא, בשל העובדה שיש עוד הרבה פרמטרים שצריך להתחשב בהם מבחינה מוסרית כאשר עוסקים בטכנולוגיות גנטיות (קריספר וכדו') כגון:

א. רמת הבעיה שהן באות לפתור, ועד כמה השארת המצב הנוכחי בעייתית.

ב. האם יש פתרונות פחות רדיקליים. ככל שהבעיה פחות קשה – כן תהיה נטייה הלכתית לאסור את השימוש, כחלק מההנחיה הכללית של "ולא תשים דמים בביתך".

ג. רמת הידע הקיים על הסיכון הקיים, ובעיקר כאשר מדובר בעריכה גנטית של תאי רביה, כחלק מהחובה למנוע פיקוח נפש וסכנת זיהום גנטי חמורה.

ד. ההלכה מתחשבת מאוד בתחומים אלה ב"דרך העולם", ולכן היא גם מביטה בשאלה האם זה התקבל כ Standard of care במקומות שונים.

זהו מצפן שניתן לעבוד איתו, ובכך להיות שונים מעמדות דתיות הבולמות התקדמויות מדעיות והחותרות לקבלת העולם כפי שהוא מחד גיסא, ומאידך גיסא עמדות הטוענות לאי הצבת גבולות.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

שאלות נוספות

מה היחס לפונדקאות עבור גברים?

האם מותר לבצע הפריה חוץ גופית על מנת להחזיר לרחם עוברים בריאים בלבד (PGD)?

יד אוחזת במבחנה עם דם בתוך מעבדה

האם מותר לבצע נתיחה שלאחר המוות?

האם יש זכויות יוצרים על כתב יד שלא פורסם?

האם מותר לחוקרים המפתחים חיסון לקורונה לנסות אותו על גופם?

האם מותר לערוך ניסויים ללא הסכמת החולים?

האתיקה היהודית של הנדסה גנטית

האם יש חובה מוסרית לפרסם מחקרים שנכשלו?

עוד בצהר לאתיקה

מאמרים

מי רוצה לגור ליד עבריין מין?

סרטונים

קדושה בצלחת: המשמעות המוסרית של דיני הכשרות

הרב יובל שרלו

סרטונים

השפעת הבינה המלאכותית על תחומים רבים בחיינו

בינה מלאכותית - תמונה של רובוט לאתר

סרטונים

האתגר ההלכתי עם הבינה המלאכותית

הרב יובל שרלו

סרטונים

השינויים החברתיים הסוציולוגיים בעידן הטכנולוגי

סרטונים

קיימות העולם וסביבתיות, זה לדתיים?

סרטונים

השתלת איברים לאור שינויים טכנולוגיים וחברתיים

מאמרים

היכן קם העם היהודי

סרטונים

אתיקה תקשורתית: עקרונות אתיים והלכתיים

סרטונים

פרשת צו: אם טועים, משלמים?!

סרטונים

חירות או מסחר: פסח, שבת, Big Fashion גלילות – מאיזו מצרים אנו יוצאים?

מאמרים

הרב שרלו: "יהיה קשה מאוד להצדיק את המשך תפקודו של ראש החטיבה היהודית"

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?