בית » שאלות » אתיקה מחקרית » האתיקה היהודית של הנדסה גנטית

האתיקה היהודית של הנדסה גנטית

שאלה:

שלום הרב שרלו, בלימודים דברו איתנו שיש סוגים של הנדסה גנטית שאסורים (לדוג’ הנדסה גנטית של עוברים על ידי מכשיר הקריספר אסורה), ויש מותרים (כמו שימוש ברטרו וירוס, וירוס טרנספרז כדי לשנות גן פגום). זה עורר אותי לנסות להבין מה בדיוק הכלל האתי בתחום, ומה יש ליהדות להגיד בנושא?

עקרונית אמור להיות ניתן לשנות כל דבר גם בדרך של שימוש במכשיר הקריספר וגם באמצעות וירוס (ואם לא, זה מן הסתם יקרה בעתיד). מדוע שהאחד יהיה מותר והשני אסור?

חשובה לי עמדת התורה בנידון, ואשמח לתשובתך, מה צריכים להיות הכללים על פי היהדות להנדסה גנטית. מה כן ומה לא?

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

אני עוסק בנושא הזה בהיקפים גדולים, ואף נתתי את הרצאת הפתיחה על כך בכנס יום הביואתיקה הבינלאומי שעסק בכך. זו אכן השאלה המוסרית והאתית העיקרית של המחקר הגנטי.

לפני שנים רבות יצא ספר על עמדתה של היהדות בנושאים אלה, שהוא למעשה קובץ מאמרים, אולם עיקר העיסוק היה בשיבוט, ולא בעריכה גנטית או בטכנולוגיות של ריפוי תאי וכדו’. האם ניתן לדבר על עמדה ‘יהודית’ חד משמעית? התשובה היא כמובן שלא, וזאת משלוש סיבות:

א. היהדות היא תרבות של מחלוקת, ולא תמצא חד משמעיות כמעט בשום תחום.

ב. כפי שכתבת בשאלה, יש טכנולוגיות שהן רצויות ויש בעייתיות מאוד, וקשה למתוח את קו הגבול ביניהן.

ג. קשה למצוא מקורות קדומים, בדרך הרגילה בה הלכה נפסקת, שכן כל הנושא לא היה ידוע לחלוטין. באופן עקרוני ישנו מקור יסודי אחד התומך מאוד בתהליכי עשיית האדם בעולם (“אשר ברא הא-לוהים – לעשות!”), ויש מקור מרכזי אחד שמורה לנו את הגבולות (מצוות כלאיים, לפירושו של הרמב”ן), וזה לא מספיק כדי להיות מסוגלים לטעון טענה חד משמעית או אפילו חתוכה הרבה מאוד עמדות הטוענות להיותן עמדת ה”יהדות” הן למעשה עמדת הכותב.

ואף על פי כן, נראה כי העמדה המקובלת בין הרבנים העוסקים בתחום היא זו: עצם השימוש בטכנולוגיות אלה כריפוי פגמים גנטיים, ותיקון פגמים גנטיים – מותר, ואפילו אולי הוא חובה. לעומת זאת, שימוש בטכנולוגיות גנטיות לצורך שינוי דמות האדם והשבחת הגזע (“אאוגניקה”) – אסור. המקור לעמדה הזו הוא כאמור היחס בין המקורות האלה. מתיחת הגבול בין השניים לא תמיד פשוטה, אולם היא אפשרית.

האם זה מספיק? לא, בשל העובדה שיש עוד הרבה פרמטרים שצריך להתחשב בהם מבחינה מוסרית כאשר עוסקים בטכנולוגיות גנטיות (קריספר וכדו’) כגון:

א. רמת הבעיה שהן באות לפתור, ועד כמה השארת המצב הנוכחי בעייתית.

ב. האם יש פתרונות פחות רדיקליים. ככל שהבעיה פחות קשה – כן תהיה נטייה הלכתית לאסור את השימוש, כחלק מההנחיה הכללית של “ולא תשים דמים בביתך”.

ג. רמת הידע הקיים על הסיכון הקיים, ובעיקר כאשר מדובר בעריכה גנטית של תאי רביה, כחלק מהחובה למנוע פיקוח נפש וסכנת זיהום גנטי חמורה.

ד. ההלכה מתחשבת מאוד בתחומים אלה ב”דרך העולם”, ולכן היא גם מביטה בשאלה האם זה התקבל כ Standard of care במקומות שונים.

זהו מצפן שניתן לעבוד איתו, ובכך להיות שונים מעמדות דתיות הבולמות התקדמויות מדעיות והחותרות לקבלת העולם כפי שהוא מחד גיסא, ומאידך גיסא עמדות הטוענות לאי הצבת גבולות.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים